וואו. כמה כאב!
אחרי 15 שנים ו 8 ילדים להבין שאין לי אהבה.
עברנו המון ביחד, אבל תמיד החיים היו קשים. יש לי עליו הרבה טענות בעיקר על התנהלות בחיים שהביאה אותנו למיליון בעיות.
ניסיתי הרבה פעמים לפתח שיחה, לרוב זה הגיע לוויכוחים והטחות. הוא לא טיפוס שלומד. הוא לא יודע להקשיב. ולא לתמוך ולא לאהוב.
אתמול ניסתי שוב וזו היתה הפעם האחרונה!!!
האתי אליו הכי פגיעה וחשופה רגשית הסברתי שאני בסך הכל רעבה לאהבה ושהוא חסר לי ולכן אני מאשימה את הכסף, והבית, וכל הדברים האחרים. יצא שבמקום לקבל תמיכה או הכלה או הבנה או אהבה הגענו לוויכוח נוסף כואב.
אני החלטתי שיותר אני לא מנסה. זהו. אין לי בעל חבר. אין לי אהבה. הוא באמת לא יודע לאהוב.
התייאשתי. אני מאוכזבת מהזוגיות. המצב הכלכלי לא נכון להתגרש, אבל עבר רק יום אחד במהלכו אני מכניסה לעצמי לראש שאין אהבה. וזה מה יש. ולפחות יש אבא לילדים שלי. אבל מרגעש לי שחבל על השנים שביזבתי על כזו אהבה. נדפקתי טוב: אני כלואה במערכת של 8 ילדים ואין לי איך להתחמק ממנה. גירושים לא יפתרו את הבעיה. אלא אם כן אמצא אהבה. אבל מי ירצה קשר עם אם ל 8?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות