אחי הקטן מפרק את המשפחה - בבקשה עזרו לי להבין מה לעשות!

שלום לכולם, אני כותבת בייאוש ובתדהמה רבה מהמצב העגום שהגענו אליו. זה יהיה מעט ארוך אבל אנסה לקצר מאד.
אחי צעיר ממני בשנתיים, אנחנו שניים. משפחה מגובשת, אוהבת, קרובה ונורמטיבית לחלוטין.
במשך 5 השנים האחרונות חלה אצלו הדרדרות התנהגותית ורגשית כנראה על רקע פרידה כואבת בקשר ארוך שהיה בו. מנער שמח, מצחיק ואופטימי שהיה החבר הכי טוב שלי הוא הפך לאדם קר, כעוס, מרוחק ואגוצנטרי כלפי ההורים וכלפיי. לא משנה איך ניסינו לגשת אליו כדי לתמוך, להתקרב או לתקשר הוא פשוט בעט אותנו והתנער מאיתנו.
באותה תקופה של אחרי הפרידה עשה כמה מעשים חסרי אחריות שמעולם לא אפיינו אותו כמו לנהוג שיכור. הכל התייצב מעט כשהכיר את מי שהיום אשתו תוך כמה חודשים מאז הפרידה הקשה. אבל להפתעתנו, הוא החל להסתגר אף יותר, הפך עוקצני וכועס כלפי כולנו וקידש רק את הקשר שלהם והתעסק שעות נוספות בלהיות מושלם כלפי המשפחה שלה. תמיד היה מראה להם התנהגות מכובדת, מנומסת ואוהבת שההורים שלנו כבר לא זכו לקבל ממנו.. כל זה למרות שהוא גר בביתם לאורך כל התקופה ומקבל מהם עזרה בכל דבר שביקש.
מאז נוצר מעגל קסמים שנמשך עד היום שבמסגרתו הוא מכניס את עצמו לסיטואציות שהוא לא מוכן אליהן ובכל פעם שצריך לדאת באחריות ההורים שלי נחלצים לעזרתו.. אבל הוא? ממשיך לבעוט אותם ולא לוקח אחריות על חייו. תמיד יש תירוץ כמו תקופת מבחנים, ראיונות עבודה, מעבר דירה.. ובכל פעם ההורים נחלצו לעזרתו למרות ההתנהגות הלא תקינה כי "הוא בלחץ והוא עוד רגע קורס" ואסור לשפוט אותו עכשיו אלא רק לעזור לו ולחמול עליו.
אני לא גרה בארץ בחמש השנים האחרונות בגלל עבודה ומקפידה להיות בקשר הדוק עם כולם. כמובן ששמתי לב למה שקרה עם אחי מאז הפרידה וניסיתי כמיטב יכולתי להתקרב אליו בכל פעם שנפגשנו וכמובן בכל אמצעי התקשורת. מתישהו התחיל להימאס עליי כל הדיבור הלא מכבד כלפי ההורים שלי או היחס העוין כלפיי והתעמתתי איתו, אבל מאז הוא פשוט חתך אותי. הפסיק לענות להודעות ולטלפונים. אפילו כשפרצה הקורונה לראשונה ואני הייתי על סף אשפוז הוא אפילו לא טרח לוודא מה איתי.
התרעתי להורים שזה לא בסדר ושאנחנו צריכים ללכת לאיזשהו טיפול משפחתי אבל הם סירבו ואמרו שהמצב לא כזה דרמטי. אמרו שאני מגזימה. אמרו שאני מוציאה דברים מפרופורציה.
עם כל ביקור שלי בארץ ראיתי איך הם לאט לאט נבלעים בנרטיב שלו והופכים אותו לקורבן שתמיד צודק ואי אפשר להגיד לו כלום.. לקיחת האחריות שלו ירדה למינימום והם אפילו לא הסכימו להעיר לו כשהוא היה מתעלם ממני מול אנשים!!!! אבל כשאני הפסקתי לנסות לדבר איתו כי כבר נפגעתי יותר מדי, ההורים אמרו שאני לא בוגרת ושאני הבכורה וחייבת לתקן את זה.
ככה עברו שלוש שנים. הוא הספיק להתחתן, להביא ילדה, לעבור דירה, לחזור לבית ההורים עם אשתו כדי "לחסוך כסף" ולפתוח עסק עצמאי. העסק כמובן בקשיים, הוא אף פעם לא בבית בטענות שהוא כל הזמן בפגישות ועסוק ולכן לא מגדל את הילדה. ההורים שלי מתפקדים כהורים לנכדה שלהם. אשתו שותפה מלאה להתעלקות עליהם והם אפילו לא מציעים לשלם חשבונות.
גם אני הספקתי להתחתן ולקנות בית ברילוקיישן עם גבר מדהים שלא יכול היה לדמיין שפעם המשפחה שלי הייתה קרובה ומאוחדת.
מיד אחרי ה7.10 הטסנו את כולם אלינו וזה הדבר ששבר את חומת הקרח שהייתה בתקשורת בינינו. הם גרו אצלנו במשך חודשיים ודאגנו לכל מחסורם תוך כדי שאשתו הייתה בהריון. כנראה שהוא הבין שאני לא שטן והתחיל לדבר איתי. מאד קר וקורקטי, אבל גם זה משהו.
מאז חזרנו להסתמס ולדבר ממש מעט, אבל לפחות המלחמה הקרה נפסקה.
ועכשיו, הם הגיעו לביקור אצלנו בבית החדש יחד עם ההורים והאחיינית שפגשנו לראשונה. דאגנו לשכור להם בית עצום, הרבה יותר גדול מזה שאנו גרים בו, ההורים שילמו את כרטיסי הטיסה ואפילו השארנו להם את המכונית שלנו!!
היום נחצה גבול כשהוא החליט שהבית 'קריפי' והוא שומע שם צעדים מתוך הקירות ושיש בו פסלים מפחידים שיש בהם שדים ורוחות.
הוא היה במה שאני יכולה לתאר בצורה הטובה ביותר כ"התקף מאני" וסירב לשהות בבית מכיוון שהוא רדוף רוחות!!!
כמובן ששילמנו עליו הון תועפות מראש ושהוא לא רוצה לבחור בעצמו מלון ולשלם עליו מכיסו.
מעולם לא ראיתי התנהגות כזו. עד עכשיו חשבתי שהוא רק ילד מפונק שקיבל סיבוב בגלל הפרידה שלו ושההורים שלי השתעבדו אליו כי הוא כל הזמן קורבני ומסכן, אבל עכשיו אני באמת חושבת שהוא השתגע לגמרי.
אמרתי להורים שהוא חייב הסתכלות פסיכיאטרית ושזו התנהגות של אדם לא תקין בראש, אבל הם בכלל לא מוכנים לשמוע על זה, הם בהלם מוחלט.
יש לנו ביקור של שבועיים להעביר ואני מרגישה שהקשה עוד לפנינו.
מה עושים?!?!?!
איך אפשר לייצר שינוי כדי שהוא יפסיק לגרור את ההורים שלי איתו יחד לתחתית??
ההורים שלי משוגעים על הנכדה החדשה שלהם, אבל אחי ואשתו משתמשים בה ככלי נשק כדי לקבל כל מה שהם רוצים וזה קורע את הלב של ההורים שלי שאם הם לא יעזרו אז היא תסבול... ככה מעגל הקסמים נמשך. רק שביום הבנתי שיש סיכוי טוב שהוא פסיכוטי לגמרי והם לא מוכנים לראות את זה בכלל.
מרגישה שאני עוד רגע מאבדת את המשפחה והשפיות שלי. הוא יעשה להם התקף לב.
בבקשה, עזרו לי. איך לתקן את המצב ההזוי הזה? האם בכלל יש סיכוי להפריד רשת העכביש שהוא טווה מסביב להורים שלי???