אנסה לקצר ולתמצת עד כמה שניתן.
אני לא בידיוק שואל אלא יותר מביע את דעתי ואת תחושותיי על סמך הניסיון המר שלי.
אתן את הרקע וכמה פרטים מקדימים,
התגרשתי לפני 3 שנים בצורה לא יפה. היה מאבק משפטי ארוך ומתיש בעניין משמורת על הבת שלי, בת השלוש בזמנו. רק אציין שהגירושין נבעו בגלל חילוקי דעות ואי הסכמה בינינו על נושאים מהותיים ולא עקב בגידות, אלימות וכדומה.
אני בחור נורמטיבי לחלוטין ללא עבר פלילי,עליתי בגיל צעיר מטעמי ציונות ורצון לעשות שירות משמעותי בצה"ל כולל מילואים כמובן,בזמן הגירושין הייתי סטודנט ועבדתי בעבודה מסודרת ומכובדת.
כאשר התגרשתי וכחלק מההליך המשפטי נאלצתי להוכיח ולהפריך כל מיני טענות שקריות והזויות של הגרושה כדי לזכות במשמורת. זה עלה לי עשרות אלפי שקלים במצטבר לרבות תלונות שווא במשטרה על בסיס קבוע והתמודדות עם פקידי רווחה שתפסו את הצד של הגרושה וראו בי את האיש הרע בסיפור.
תלונות השווא על אלימות שלא הייתה ועל הטרדות למינהן שהגרושה דמיינה גרמו לי לנזקים ולקשיים נפשיים.
הייתי עצור פעמיים ובילתי כמה ימים בבתי מעצר על לא עוול בכפי כולל עוד כל מיני מקרים שבהם נאלצתי להגיע לחקירות כי הגרושה הגישה תלונות שווא במטרה להרחיק אותי מהבת שלי וכדי למרר לי את החיים חרף העובדה שבית המשפט בסוף קיבל את גרסתי והשגתי משמורת חלקית על הילדה.
חשוב לציין, שבתקופת הזמן המדוברת ועד לפני כשנה עבדתי בארגון ביטחוני בתפקיד רגיש ותלונות במשטרה גרמו לבעיות במקום העבודה דבר שיכל להגיע לפיטורין ולפגוע בשנים של עבודה עד כדי סיכול קריירה בתחום הביטחון.
כמו כן, בשנים שלאחר הגירושין אני סובל מניכור הורי על בסיס כמעט קבוע.
הגרושה הפרה את פסק הדין לגבי המשמורת ולא הייתה מביאה את הילדה בזמן או בכלל. הבת שלי הייתה אומרת לי שאני לא אוהב אותה כי אמא אמרה ככה... כל מיני אמירות בסגנון של "אמא יותר טובה ואני רוצה את אמא יותר ממך"
חזרנו לבית משפט בעקבות הפרות שלה כאשר העובדות מאוד ברורות ואף הגרושה אמרה לשופטת באפון ישיר שהיא לא רואה בי אבא לגיטימי והיא תעשה הכל כדי שהילדה תישאר אצלה למרות כל ההחלטות של הבית משפט.
לעולם לא קיבלתי החזר על הוצאות המשפט למרות שאת חלקי אני ממלא כמו שצריך. השופטת פעם אחר פעם הצדיקה אותי מבחינה עובדתית אבל באותה הנשימה הייתה סלחנית כלפי הגרושה בלי שום סיבה מוצדקת.
על תלונות השווא שהגרושה הפכה לשיטת עבודה קבועה אמרה השופטת: :תתבע ניזקין אם יגרם לך נזק, זכותה להתלונן כמה שהיא רואה לנכון", רק כעבור הרבה הפרות של זמני שהות השופטת קבעה סנקציות כספיות,ההתנהלות הקשה והבזויה של הגרושה לא ענו להגדרה של ניכור הורי לשיטת בית המשפט. וכאמור היו כמה דיונים במהלך השנים כאשר העובדות בכל פעם היו לטובתי אבל השורה התחתונה היא הכלה ויחס מתון מאוד כלפי ההתנהגות הכוללת של הגרושה בסוגיה הזאת.
עוד דבר הזוי ובלתי נתפס, יחס הימים שלי עם הילדה הוא 60:40 לטובת הגרושה.
כלומר אנחנו כמעט במשמורת משותפת ובכל זאת אני משלם לה מזונות כאשר היא מרוויחה באזור ה3K יותר ממני ויש לה פוטנציאל השתכרות אפילו גבוה יותר מכיוון שהיא מהנדסת במקצועה ויש לה דירה על שמה בלי משכנתא.
אני קיבלתי החלטה שאני אהיה דמות משמעותית, אבא נוכח ומעורב בחייה של הבת שלי וזה עולה לי בדמים.
מרגיש שאני נלחם נגד כל הכוחות האפשריים והכל רק כי התגרשתי ואני מסרב ליישר קו עם הגרושה בנושא הילדה ולא מאפשר לה להיות הגורם הדומיננטי בתמונה.
למזלי ובאמצעות אורך רוח והתנהלות נכונה אני מצליח לשמור על קשר בריא עם הבת שלי חרף כל הקשיים מסביב.
ועכשיו לעצם העניין,
אחרי עשור החלטתי שאני מפסיק להתנדב למילואים ולסכן את חיי עבור המדינה שבאופן מעשי מתנהגת בצורה עוינת כלפי ומקשה עליי כמעט בכל תחום אפשרי.
בנוסף לכך גם עזבתי את הארגון הביטחוני בו עבדתי כמה שנים טובות.
לא מוכן לבזבז את זמני יותר עבור טובות המדינה, מעדיף להתרחק כמו מאש מכל אינטרקציה עם כל דבר שקשור רשמית למדינה ולמוסדותיה.
עשרות אלפי שקלים על עורכי דין ,לילות במעצר, חקירות צולבות על טענות שיקריות,גרושה שמתייחסת לפסקי דין כאילו זה המלצה לא מחייבת, ניכור הורי, מקרי אלימות שאני חוותי לקראת סוף מערכת היחסים שלא קיבלו התייחסות כאשר אני פניתי למשטרה,תשלום מזונות למישהי שמרוויחה יותר ממני, רשויות החוק ומערכת משפט חד צדדים והרשמיה עוד ארוכה...
בשורה התחתונה אם אני אזרח סוג ב שטוב רק כדי לשלם מיסים ולמות במלחמות אז אני מפסיק להיות פראייר במדינה שלא מעריכה אותי.
שהגרושה,השופטת והעובדים הסוצאילים ברווחה יתגייסו למילואים להגן על מדינה שמטיבה איתם.
רק אחדד שאני לא מכליל ושונא נשים אלא הביקורת הנוקבת שלי היא כלפי המדינה על כל מרכיביה.
המדינה היא זו שגורמת ומעודדת הלכה למעשה התנהגות שפלה שכזאת, כאן הבעיה המרכזית.
במובנים רבים הבנתי איפה אני חיי ומה ההשלכות של להזמין אישה לחייך במדינת ישראל.
לא מתכוון לחזור על הטעות הזאת כאשר אני בעמדת נחיתות מבחינה חוקית וחברתית.
גברים, כדאי שתדעו שאתם לא מוערכים על ידי המדינה וחסרי זכויות כאן בכל הנוגע לענייני משפחה וביחס בין המינים.
תשקלו טוב טוב אם שווה לסכן את חייכם ולתרום את זמנכם בנסיבות האלה.
היום זה אני, מחר זה כל אחד אחר.
אם האישה תחליט החיים שלכם יהפכו לגיהנום בחסות החוק, זאת המציאות הפשוטה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות