שלום :-)
אני בת 15, ואני מדברת עם מישהו בן 22 דרך מסך.. הכרנו באיזה אתר, ואנחנו מדברים כבר קרוב לחצי שנה (רק דרך התכתבות, לא דרך שיחה).
היה לנו מין קטע כזה של לאביו וזה.. אבל אתם יודעים, זה דרך מסך, זה לא רציני. סתם כזה.
הוא ממש בוגר, לומד והכל.. ואני יודעת שהוא לא פדופיל. הוא חכם ומדבר בשפה גבוהה, לדעתי הוא בנאדם טוב.
לצערי, אני חושבת עליו יותר מידי.. אני ממש מדמיינת שאנחנו ביחד וכאלו.. אני מרגישה שהתאהבתי בו (עם כל הטמטום שבדבר).
דיברנו פעם על להיפגש, והוא אמר שהוא לא רוצה כי הוא יודע שאם הוא ישאל אני לא ארצה להיפגש והוא סתם ייתבאס.. הוא *היה* מייעץ לי המון, ועוזר לי כשהייתי זקוקה לעצות, וכשהייתי נשברת. בזמן האחרון פשוט לא כיף לי לדבר איתו. הוא קר, יבש ומסנן. אמרתי לו את זה (כי זה ישב לי הלב) והוא אמר שהוא פשוט הוא עכשיו, ופעם הוא היה מדבר עם סמיילים כדי שאני לא יחשוב שאינלו רגשות, ושהסמיילים מבטאים את הרגשות שלו וכו׳.
ניתקתי איתו קשר פעם אחת, והוא ממש נפגע ולא דיברנו חודש שלם.. במשך החודש הוא כל יום היה שואל את חברה שלי מה שלומי, ואם אני בסדר.. ואז רציתי לחזור לדבר איתו. אפשר לאמר שמאז הניתוק קשר הזה הוא ניהיה קר.
לא כיף לי לדבר איתו, מודה. כל מילה לא במקום שלו והלב שלי פשוט נצבט. ואני לא יודעת למההה !!!
כולה עוד בנאדם שאני מדברת אותו דרך מסך ! למה כלכך כואב לי ככה ?!
אני רוצה להפסיק לדבר איתו, אבל לא רוצה !!
מה לעשות ? מצטערת אם השאלה נראית מטומטמת, אבל זה פשוט מציק לי. רוב היום הוא פשוט בראש שלי.. אפילו לא רוב היום, זה כבר כל יום, כ-ל היום. אני מרגישה שהוא אובססיה שלי, אבל לא אובססיה.. לא יודעת אפילו להסביר !
עזרה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות