היינו במערכת יחסים קצרה מאוד כמעט חמישה חודשים.
אבל עברנו המון ביחד,
בהתחלה הכל היה בסדר אהבנו, צחקנו, הכרנו, התחברנו ואז חודשים שלמים של מלא ריבים.
אי אפשר לדבר עם הבן אדם..
לא משנה כמה ניסיתי שנשב ונדבר ונסביר את הרגשות שלנו זה אף פעם לא הצליח זה תמיד התגלגל לריב.
חשוב לי לציין שהוא באמת בן אדם טוב.
אבל, האגו וואי האגו שלו..
היה לנו מלא ריבים ובכולם הוא תמיד הרשה לעצמו להתנהג ולדבר איך שהוא רוצה בלי להסתכל על הצד שלי, על זה שגם אני נפגעת.
תמיד האשים את האמוציות שלו באיך שהיה מדבר אליי.
בנוסף הפחד הקבוע שלו, שאבגוד בו.
לא משנה כמה ניסיתי להוכיח שאני שלו כלום לא עזר.
אני בן אדם סופר נאמן, בחיים לא חשבתי על גבר אחר או התקרבתי לגבר אחר כשהייתי איתו בחיים!
היה לנו ריב קשוח והוא ציין שיתחיל להתנהג אחרת כי אני לא ״מעריכה״ את מה שהוא עושה בשבילי..
למרות שתמיד ניסיתי להסביר לו שזו לא הסיטואציה ואפילו העליתי בפניו את פצעי הילדות שלי ולמה קשה לי כל כך.
הוא בהחלט שינה את כל ההתנהגות שלו, ב180 מעלות.
קיצוני ביותר.
הרחיק אותי מימנו מאוד, חוסר תקשורת מטורף, למרות שניסיתי הכל.
עד התיווכחות הבאמת אחרונה ששם מרוב שכבר הייתי עייפה ומתוסכלת ובתסביכים נפרדתי מימנו.
עברו ארבעה ימים שאני מלאה חראטות והייתי בטוחה שגם הוא..
שלח לי הודעה שיבוא לקחת את החפצים שלו ובאמת הגיע..
אולי זה מטומטם אבל באמת ציפיתי שתהיה אינטרקציה כלשהי איתו.
ארז את דבריו ולא הוציא מילה מהפה אפילו לא הסתכל עליי..
ושנייה לפני שהלך אמר לי ביי ואפילו לא הסתכל עליי פשוט בהכי קרירות בעולם.
ככה, כאילו אני בן אדם זר..
אני לא מבינה איך זה קרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות