הבן זוג שלי שאני איתו שנתיים נלחם מתחילת המלחמה בעזה, הוא עובר תקופה נורא נורא קשה והוא מרגיש שאף אחד לא מבין ובצדק.. כל מי שלא לוחם לא יבין.. אני מנסה להיות שם בשבילו כל הזמן ולשים את הרצונות שלי בצד, אבל יש לו תקופות כמו עכשיו שהוא פשוט נסגר, לא מתקשר, לא מעוניין בחיבוק או נשיקה אפילו לא מעוניין לדבר יותר מידי וכל הזמן בורח לטלפון, וכל זה אחרי שבועיים שאני רק מתפללת עליו ודואגת לו כל רגע ומצפה לראות אותו. זה פוגע, אני לפעמים מרגישה כמו עציץ חסר תועלת לידו, שאלתי אותו אם הנוכחות שלי עוזרת לו והוא אמר שיש פעמים שכן ויש פעמים שלא. בתוך כל הסיפור הזה אני שואלת את עצמי מה איתי? אני שנה שלמה רק מבינה אותו ועושה הכל בשבילו אבל מה איתי? למה שהוא בעזה הוא מתקשר לאמא שלו ואליי הוא בקושי שולח חצי הודעה? אפילו לא שאל לשלומי. זה כזה קשה לכתוב לי שהוא אוהב אותי? שהוא מתגעגע? משהו.. כלום. קשה לי מאוד שמישהו בבקשה יסביר לי מה לעשות. אני לא רוצה לאבד אותו ואני גם לא מאשימה אותו בכלום כי אני לא אבין לעולם מה הוא עובר, אבל מה איתי בכל הסיפור הזה? איך ממשיכים להיות עם מישהו שמתנהג אלייך בצורה קרה במשך תקופה למרות שזה לא קשור אלייך? אני יודעת שהוא אוהב אותי, אני מרגישה שהוא פשוט לא מסוגל באמת להיות בזוגיות אבל מצד שני מה עדיף? לאבד אותו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות