לפני כמה חודשים הייתי בקשר רציני במשך בערך שנה עם מישהו שגדול ממני בכמה שנים. לא היו לו אינטרסים רעים ויש מצב שבאמת אהבנו אחד את השני, אבל הקשר הזה הרגיש לי לא בריא, אז החלטתי לסיים את זה. הוא תמיד תמך בי והבין אותי בעיקר כי חווינו את אותם דברים. הוא דיבר איתי שעות ולפעמים עברנו גם את הגבול טיפה. לקח לי חצי שנה לשחרר ממנו.
לפני יותר מחודש הכרתי את הבן זוג הנוכחי שלי. הוא בגילי, ואני נורא אוהבת אותו. אבל פתאום התחלתי לשים לב שאני לא מפסיקה להשוות ביניהם. אני תמיד חושבת על כמה שהוא לא בוגר, ועל כמה הקודם כן היה.
לא מזמן אפילו חשבתי להיפרד ממנו כי הוא מרגיש לי ילד.
אני מפחדת שנדפקתי כי עכשיו אני יודעת איך גברים אמיתיים מתנהגים ותמיד יהיה לי למי להשוות. אני לא מצפה שבנים בגילי יהיו בוגרים כמוהו, אבל אני מפחדת שאני אפרד ממנו כי הוא אוהב אותי ברמות ולא בא לי להפסיד אהבה כזאת רק כי אני עם נסיון ויודעת איך זה מרגיש לדבר עם גבר.
וגם אם אני אפרד ממנו למרות שלא בא לי, זה תמיד ירדוף אותי ואני לא אוכל לצאת עם בנים בגילי.
מה כדאי לי לעשות?
אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות