אני והאקסית שלי עברנו תקופה מטלטלת , של ריבים כל יום , בשבועיים האחרונים ליחסים שלנו אנחנו התעסקנו רק בריבים אין סופיים , ניפגשנו בסופש שכבנו והכל נירגע , כשאנחנו היינו ביחד הכל היה רגוע אבל כשאנחנו בניפרד רבנו מלא בפלאפון ובוואטסאפ , אני חייל משרת בתל אביב חיי בחיפה , היא הייתה מתנדבת בכבאות בחיפה , היינו ניפגשים בסופשים .
כל יום היה סיבה לריב , כל יום היינו מרגיעים אחד את השנייה , וכל יום נהפך למעגל אין סופי של ריבים , לכל זה מן הסתם היו סיבות ששנינו היינו מודעים להם אבל לא ניראה לי שכל אחד מאיתנו עשה משהו כדי לשפר את המצב , אבל שנינו היינו מודעים לסיבות , מה אני עשיתי מה היא עשתה , בקיצור ניפגע שם האמון , ושנינו היינו מודעים , בשלב מסויים היא התחילה לקנא לכל מנקה בקניון שבטעות הסתכלתי עלייה , ואני נהפכתי לעצבני ומתעצבן בקלות ...
לשנינו היו בעיות אישיות שכל אחד ניסה, או לפחות אמר שהוא ניסה לשפר אותם .
ובסופו של דבר יום אחד הכל התפתח לריב באמצע הרחוב שבו הסתובבתי והלכתי , חשבתי שהיא מבטלת את כל מה שאני אומר לה , והרגשתי שהיא מזלזלת בבקשה שלי לא לדבר על דברים ברחוב .
אני גם התחלתי לצעוק ובשלב מסויים פשוט יפו לכיוון שלי האשמות , האשמות מאוד הוגנות חייב להגיד אבל בו זמנית למה זה חייב להגיע בתור תגובה לבקשה שלי לדבר על זה מאוחר יותר ולא בצעקות ברחוב ? שבוע לפני כן היה לנו ריב על האם זה בסדר שסיפרתי בדיחה לחברה טובה שלה בזמן דבאל דייט , הייתי בטוח שרואים את הבדיחה הזאת ... וזה היה סתם כדי להצחיק את האקסית ואת החבר של החברה שלה ואת החברה שלה , ולא משהו פרטי או פלרטטני אפילו ...
אחרי שניפרדנו בריב האחרון , באמצע הרחוב ... הסתובבתי והלכתי , בזמן שהלכתי הקלטתי לה : זה ניגמר בינינו , זה הכל נעשה בעצבים ... אמרתי את זה מתוך מקום שאחרכך הכל ימשיך כמקודם וימשיך לחזור על עצמו , ואולי גם יהפוך לגרוע יותר , אני נבהלתי שכשארגע לא אצליח לעשות עם מה שקרה באותו היום ,כלום ושום דבר לא להיפרד ולא לפתור את הבעייה . היא בכתה המון בגלל המערכת היחסים הזאת , ואני גם לא הייתי שמח במיוחד מהריבים האלו
אבל אף אחד מאיתנו לא ניפרד עד אותו היום כי : סך הכל טוב איתך וכיף ונעים, זה נטו הפגיע החמורה באמון שנעשת ממזמן ומציקה מאוד .
כעבור שבוע אחרי הפרידה, היה לי חשוב לסיים את הכל יפה להגיד שאני לא שונא אותה ושזה נעשה כפי שזה נעשה בגלל עצבים רגעיים , אבל סך הכל זה הייתה החלטה נכונה אמנם בוצעה בצורה לא יפה , בסופו של דבר אני לא שונא אותה, ניפגשנו דיברנו , כל אחד אמר את איך שהוא הרגיש במהלך הריב ולמה הוא עשה את מה שעשה , ואת האמת אני יכול להבין במאה אחוז למה היא פעלה כפי שהיא פעלה .
החלטנו שלא יהיה בינינו יותר מידי רק מידי פעם נשחק משחקי מחשב , בלי יותר מידי פעולות מעבר .
ועכשיו שנינו מטפלים בעצמנו , אני הלכתי לפסיכולוג והיא גם התחילה ללכת לטיפולים , ואת האמת שהמשחקים שלנו מאוד כיפיים , אנחנו מדברים על הכל ובכללי כיף לבלות את הזמן הזה פעם בשבוע בערך בשיחת אונליין ומשחק משותף , היא אדם מדהים לדעתי ומאוד מושך , אף אחת לא יודעת לאהוב ולהיות נאמנה כמוהה , היא אדם מאוד מכבד ומאוד כיפי ומעניין סך הכל , גם חמודה ...
ואת האמת שאני מטלבט האם לנסות שוב ... עכשיו כששנינו מטפלים בעצמנו בפאן הרגשי והאישי , ושנינו מנסים להתקדם קדימה , האם יש טעם לנסות ולהכיר מחדש ?
כאילו עברו מאז חודשיים בערך , חודש וחצי , אני רוצה להציע לה לנסות להכיר מחדש מאפס , לאט לאט , לא עכשיו לחזור לזוגיות , אלה להכיר לאט לאט , להינות כחברים ולאט לאט להתחבר חזרה לזוגיות , סוג של כאילו לקחנו 10 צעדים אחורה וליבנות את האמון ואת הזוגיות מחדש תוך כדי שכל אחד מאיתנו מטפל בעצמו ...
האם כדי לנסות להציע את זה ?
האם יש סיכוי שזה בכלל יצליח ? אני משתגע כי היא בחורה מהממממת ! מאה מתוך עשר , כל מה שקרה בזוגיות שלנו יכל בכלל לא לקרות אם האירועים היו משתלשלים אחרים ומעשים היו נעשים אחרת , כי שנינו מודעים לכך שקרו דברים שגרמו ליחסים להידרדר ואני לא יודע , מה אם אנחנו נעשה את זה ונחזור בריאים יותר ועם ביטחון עצמי גבוהה יותר לזוגיות חדשה ישנה ?
זה שווא ניסיון ? יש למישהו עצה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות