אספר על התהליך שעברתי בשנה האחרונה..
עברתי מעיר הולדתי בדרום מרחק של כ350 קמ עמ לחיות עם בן זוגי, ארוסי ובעלי לעתיד שהכרתי והוא חי במרכז הארץ. עזבתי חברים, משפחה, עבודה, מכרתי דירה והכל למען הזוגיות שלנו.
מי שעשה מעבר כזה קיצוני בוודאי יודע כי מעבר כזה כרוך בהרבה כוח נפשי, המרכז זה עולם אכזרי בו כל אחד בבועה שלו, אחד בילדים, לימודים, זוגיות ולא נשאר הרבה זמן לחברים, וכך גם אני מרגישה.
אין לי חברות כאן במרכז.. החברות היחידות שאיכשהו אפשר לקרוא להן חברות זה בנות הזוג של חברים של ארוסי.
החברות מעיר הולדתי, לפחות בתחושה שלי, "ניצלו" את ההזדמנות שאני עברתי עיר כדי להתרחק ולמצוא תירוצים של "אנחנו לא בקשר כי את רחוקה". אפילו כשהתארסתי, מלבד כמה בודדות, השאר איחלו לי מזל טוב בפייסבוק כמו כל שאר חבריי הוירטואלים בפייסבוק, שעשו זאת בצורה טכנית לחלוטין בלי באמת רצון אמיתי לשמוח בשמחתי.
ועכשיו אני שואלת את עצמי.. האם לערוך מסיבת רווקות?
עם מי בכלל? עם חברות שמאחלות לי מזל טוב בפייסבוק? עם חברות שאני בכלל לא מרגישה קרובה אליהן ונפגשים רק במפגשים משותפים עם חברים של ארוסי? עם המשפחה? זה הרי לא אותו הדבר...
באמת מתסכל כי מצד אחד אני מאוד רוצה לשמוח להנות ולעשות מסיבה שבאמת ארגיש חלק מקבוצת חברות, ומצד שני אני מרגישה שהן יקחו את זה בתור "תיק" שהפלתי עליהן ובלב לא יהיו באמת שמחות בשבילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025