אני באה באריזה נחמדה, יפה, עדינה ושברירית, כזאת שעברה דרך ארוכה,
כזאת שלא נראת כאילו מסוגלת לפגוע במישהו, להגיד משהו רע, או לעשות משהו שהוא לא טוב.
אבל האריזות האלה, האריזות שאנשים כמוני באים איתם, הם הכי מסוכנים, ערמומיים, וניזונים מהלבבות השבורים שהם משאירים מאחור..
החיוך הכובש שלי, שממיס כל כך הרבה,הוא בעצם חיוך שאומר דבר אחר "אתה לא מכיר אותי בכלל. ואתה בחיים לא תכיר."
העיניים החומות הגדולות והמהפנטות שלי, רק משדרות דבר אחד "אף אחד לא שובר את הלב שלי"
הצחוק המתגלגל שלי, גם הוא אומר רק דבר אחד, "אילו רק היית יודע את האמת.."
הראתי לכם את השכבה שמתחת למראה שלי, עכשיו אני יראה לכם את השכבה שמתחת לשכבה הזאת.
מסתתרת שם ילדה, שרק רוצה אהבה..אחת כזאת שבחיים לא הייתה לה את החברה התומכת, את האמא העוזרת..כזאת שאף אחד לא רצה, כזאת שרק רוצה שיאהבו אותה..
כזאת שתמיד בוכה במקומי בלילה, כזאת שאף אחד לא יזכה לראות. היא מתחת לכל כך הרבה שכבות.. שרק אני יכולה לראות אותה.. היא מישהי שאני בחיים לא יצליח להראות.. היא מלאה אהבה לכולם, היא אוהבת את כולם, רוצה לעזור, ועושה הכל בשביל אחרים.
היא מופיאה אצלי בהתחלה, כשאני מכירה מישהו חדש, ואז אני מתפרצת, ושורת עוד לב של מישהו או מישהי..
מה עלי לעשות? איך אני יכולה ליצור לי אישיות חדשה? אני לא רוצה לגרום לעצב של אנשים אחרים יותר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות