אהבתי אותה מאוד, אני מתגעגע אליה מאוד...
היא הייתה לא טובה לי, עברתי תאונה בשביעי לאוקטובר והיא לא תמכה בי, התפטרתי מהעבודה כדי לנסות להגשים את עצמי והיא רק הורידה אותי וירדה עליי, היא גרמה למשפחה שלי לשנוא אותי והם לא מדברים איתי עכשיו, אבל אני לא מצליח להזכר ברגעים הרעים כי הסתדרנו ממש ממש טוב רוב הזמן.
הייתה לנו משיכה מטורפת, הומור שאין לי עם חברים טובים והשקפות עולם דומות מאוד, הסכמנו יותר מאשר לא, אבל זה לא הצליח לנצח את החוסר תמיכה שהייתה בה.
אני נפרדתי ממנה כי כבר לא נשאר בי כח לרדוף אחריה שתתן לי את מה שמובן מאליו, אני עובר תקופה מזעזעת והיא תמכה בי סלקטיבית, לא יצא ממנה "טעון" בכלל...
אמא שלה אמרה לה "לא להתפס על הראשון, את צריכה להתנסות עם עוד גברים", וזה בוודאות השפיעה על איך שהיא התייחסה אליי...
אני רואה סרטונים ותמונות שלנו וזה מזכיר כמה באמת היה לנו טוב ביחד, אני פשוט. לא. מצליח. לזכור. את. הרע !
אני מתמודד עם זה לבד ובאלי ככ לפנות אליה, לפחות לשמוע את הקול שלה.
אני כל היום עסוק, אני מתאמן כמו חיה, אני מקפיד על תזונה בריאה וכבר כמעט סיימתי שני ספרים ואין זה לא מוציא לי אותה מהראש....
הזמן יעשה את שלו זה ברור לי, גם ישבתי וחשבתי אם אני ככה כי אני לבד או כי אני באמת מתגעגע אליה, ואני באמת מתגעגע אליה.
אני מודע לכל החרא שהיה, אבל אני גם hopelessly romantic ורוצה להאמין שהפעם זה כן יעבוד כי היא מצחיקה, נראת טוב, כל פעם שהיא ליטפה לי את הפנים והרגשתי את המגע המשתק שלה זה העלים את הרעש בראש...כמה שאני צריך את זה....
אני יודע שהשלווה שאני אשיג אחכ שווה את כל מה שאני עובר עכשיו, אבל הדרך כואבת וקשה יותר ממה שזכרתי, בטח עכשיו שאני עובר את זה לבד בלי משפחה וחברים ובלי החברה הכי טובה שלי כמובן...עצות קצת לשכוח את הגעגוע ולהקליל את הדרך להחלמה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות