היי! מגיל 16.5 הייתי בזוגיות שנה וחצי, אחר כך עוד כמה בחורים ועוד אחד של 4 חודשים זוגיות מדהימה שנגמרה כי הוא התגייס והיה לו קשה. הגיוס שלי רק עוד חודש. ההתמודדות עם הפרידה מוכרת לי אבל אני מרגישה שאני מאבדת תקווה. יצאתי לטיול לפני גיוס והכל מסביבי זוגות, וזה עושה אותי נורא עצובה. אני תמיד חושבת על בן אדם אחר, בין אם בזוגיות או מחוץ לה זה הדבר שרוב היום בראש שלי. אני לא מרגישה שאני חיה את החיים שלי ממש ושאני אדם משל עצמי, כי אני חושבת על חבר או אקס תמיד ולא מצליחה להתנתק מזה. עצוב לי מאוד לחיות ככה, וכבר אין בי כוחות להיות חזקה ולעשות fake it until you make it. יש אלף ואחד שירים על אהבה, שהיא הדבר הכי יפה שיש, שאי אפשר לחיות בלעדייה. אני מרגישה ככה. אני מרגישה שאני מרחק מערכת יחסים אחת מלהיות מאושרת בחיים שלי. החוסר אונים הזה עצוב, אני מרגישה חלשה, איזה מן בן אדם לא מסוגל להיות שמח לבדו? אני רוצה לדעת אם יש אנשים שמרגישים כמוני, אני רוצה להבין גם מה צריך להשתנות... ככה אני? ואני פשוט צריכה להתמודד עם זה ולמצוא בחור כמוני? או שיש איזושהי דרך להרגיש טוב עם החיים שלי בלי בן זוג.
החבר האחרון שלי אהב אותי נורא, בכה מרוב שאהב, יותר ממני כנראה. אבל בסוף בפרידה הוא אמר ״זוגיות צריכה לבוא כשאתה אוהב את החיים שלך ואתה רוצה להוסיף משהו מעבר, אצלי זה ככה, אצלך זה מגיע ממקום של חוסר״.
הייתי בטוחה ששנינו מרגישים אותו הדבר, אבל הוא ניפץ לי את זה בפרצוף. אני מרגישה נורא לבד בתחושות האלה שלי... היחידה שאני מכירה שמרגישה כל כך קיצוני בגלל הדברים האלה. מרגישה קליפה של בן אדם, שבלי זוגיות אין טעם לחיות, ואולי הטעם לחיות זה כדי שבעתיד אהיה בזוגיות טובה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025