אחרי מערכת יחסים רעילה וחווה כעת משבר מטורף שמזכיר לי פוסט טראומה, איך קמים?

היי,
אז אני אספר בקצרה יחסית כי אני יכולה לדבר על זה שעות..
לאחרונה יצאתי ממערכת יחסים ממש רעילה של כמעט שלוש שנים. אני דיי בטוחה שהייתי בזוגיות עם נרקיסיסט אבל מה שבטוח אני חווה כעת משבר מטורף שממש מזכיר פוסט טראומה. חוויתי בעברי אירוע טראומתי אני יודעת איך זה מרגיש, אבל הפעם זה יותר גרוע.
אני מסיימת תואר נחשב, עובדת בעבודה מסודרת והחיים שלי דיי מיושרים. אבל התחלתי בעקבות הזוגיות לקבל התקפי חרדה ממש קשים. אני יכולה לשבת במשרד ולהתחיל לרעוד, לחרוק שיניים כל לילה, סחרחורות, חוסר יכולת לישון, לא מצליחה לבצע משימות ולסיים אותם ולתת את הפוש האחרון בלימודים. אני מגיעה כל יום ןמסתגרת בחדר ובוכה.
והכי עצוב? חושבת שהוא יחזור.
אז קצת עליו ועלינו. אין ספק שאני לא מושלמת והייתי בת זוג מאוד חונקת ולפעמים מציקה, לא אהבתי הרבה דברים שהוא עשה והאמנתי בתקשורת כך שתמיד שהיה משהו מפריע לי הייתי אומרת. וכן הייתי אומרת הרבה כי בלשון המעטה לא אהבתי את היחס שלו כלפי והרגשתי תמיד בעדיפות נמוכה למרות שהוא כן היה מביא מעצמו הרבה אבל משהו תמיד הרגיש לי לא נכון.
הכל התחיל ב״את אומרת לא טוב״ ואיכשהו תמיד מצאתי את עצמי אשמה. הכל התגלגל לאיך אמרתי או התבטאתי וכעונש יכולתי לקבל קללות, היעלמות, הפחתת ערך, אמירות מהצד שלו שהוא רוצה בחורות אחרות ולא מישהי כמוני ועוד משפטים איומים שאחסוך לכם. הכי קשה לי היה לשמוע שאף גבר לא יאהב אותי ומגיע לי העבר שלי שהיה בו אקט שפגעו בי והוא היה משתמש בזה נגדי.
אחכ חוזר מתנצל, מבטיח שישתנה אבל גם זה בתנאי שאני משתנה, אבל אף פעם כלופ לא השתנה.
חשבתי שאצליח להיות טובה יותר הלכתי לטיפול, לטפל בטראומות שלי שאולי אני איכשהו משליכה את החוסר ביטחון עליו. הוא מצא דרך גם שם להזכיר לי שאני מטופלת ואני לא שווה כלום ומשוגעת.
סלחתי כל פעם והאמנתי בטוב שלו, זכרתי לו את הרגעים הטובים ונכנסו לקשר אלים של און ואוף אבל כל פעם שהיה אוף הוא היה נוראי.
בשלב מסויים התחלתי גם אני לקלל להתגונן לפעמים היו יוצאות ממני מילים כמו בן אדם בטראומה שפשוט רואה מסך שחור ושופך הכל . התחלתי לשנוא את עצמי להאמין שאני כמוהו. להאמין שבאמת אני דפוקה ודפקתי הכל.
לפני שבועיים הערתי לו על משהו, הוא החליט לפוצץ הכל לקלל להטיח בי אמירות שאני לא יודעת איך שרדתי לשמוע ונעלם. אחכ שוב רוצה לחזור.
בשורה התחתונה אני מרגישה שיש בתוכי סערה. משהו לא שלם. אני כן אהבתי אותו ולא מצליחה לנתק את התחושה של האשמה . אם הייתי אחרת קצת פחות דפוקה מהחיים אולי היה מגיע לי האהבה שלו.
ואם הוא ילך עכשיו לאחרות וישכח ממני ובאמת אף אחד לא יאהב אותי ? כל מיני מחשבות שמפילות אותי ןאני לא מצליחה לתפקד בגללם.
זה עמוק וחזק ממני וחוויתי חרדות בחיי וחוויתי פגיעות בחיי אבל אני מרגישה שלקחו לי את הנפש התעללו בה וממש קשה לי לקום להשתקם. לשחרר בלב שלם ובריא בן אדם שמדבר אלי ככה ומתייחס אלי כאילו אני כלום.
אני אבודה ולא יןדעת איך לקום מהנפילה הזאת, מהחרדות הקשות איך לצאת מהחדר ולתקשר עם אנשים אני ממש מרגישה שאני בטראומה .
אשמח לשמוע עצות מאנשים שעברו דבר דומה ובבקשה בלי ביקורת, אני יודעת שאני אשמה שנתתי לו את המקום אבל אהבתי אותו באמת ובאיזשהו מקום האמנתי שזה בסדר כי אני באה מבית כזה ולא הייתה לי תמיכה .. רק רציתי שהוא יצליח לאהוב אותי כמו שמגיע לי