טוב, אז אני תלמיד תיכון בן 16. תיכון זה אמור להיות קל, כן? מבחינה לימודית מתכוון, נשמע אחלה. מה אני אעשה לא בשבילי. לפני כבר הרבה זמן אובחנתי עם הרבה דברים שממש מקשים עליי בבית הספר ובחברה בכלל. אני אפרט אותם עכשיו למקרה שזה יעזור לתת עצות: אוטיזם, OCD, PTSD, דיכאון, חרדה חברתית, הפרעת דהריאליזציה והפרעת אישיות נמנעת. כן אני יודע. פאק אפילו אני חושב שזה הזוי. סבבה אז השלמתי עם שאין לי חברים בבית הספר, אני לא מרוצה מזה אבל זה מה שיש. הבעיה מתחילה פה: הגעתי לגיל שבו הציונים שלי מתחילים אשכרה להיות חשובים. מסיבה שאני לא יכול להסביר השנה בכל פעם שיש לי משימה אפילו הכי פשוטה לעשות בקשר לבית הספר, אני משתגע. לא מגזים, התקפים מהגרועים שהיו לי אפילו רק על בוחן. זה גורם לי לפחד כל כך שזה כואב לי פיזית. אני לא יכול לנשום והראש שלי מתפוצץ וכואב לי החזה רק אפילו מלחשוב על בית ספר. לרוב קשה לי לדבר או להסביר את עצמי וגם שאני צורח נראה שההורים שלי לא מבינים מה אני מרגיש. ומה שאני מרגיש זה מה שאני יודע: שאני מפגר בלי שום יכולת להחזיק את עצמו וכנראה הסיכוי שאני מסיים תיכון הוא אפסי. נשבע שכל מה שאני רוצה זה לצאת מפה, לעזור למדינה בצבא כמה שאני צריך, ולהמשיך בחיים שלי נורמלי. אבל אני טובע פה ואין לי הסבר לזה בכלל. מבוגרים פשוט נותנים לי עצות לגבי "ניהול זמן" וחברים בגיל שלי בכלל אין לי. אם למישהו יש עצה איך מישהו כמוני יכול לסיים בית ספר, ולא להשתגע לגמרי בתהליך, בבקשה תעזרו! תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות