לאחרונה עשיתי "חושבים" עם עצמי וגיליתי לגביי כמה דברים שדי עניינו אותי, ובהתחלה לא נראו לי כל כך נורמליים, אך לאחר זמן מסוים התחלתי לקבל אותם.
מה שכן, רק רציתי לראות מה אתם חושבים לגבי הדעות שלי והאם לדעתכם הן נורמליות או לא.
אז ככה:
* אני יותר אוהב להיות לבד מאשר עם חברים, לא שיש לי בעיות חברתיות, יש לי חברים, אין לי בעיה לפתח שיחה או לדבר עם אנשים שאני לא מכיר, אני גם מחשיב את עצמי כבן אדם מצחיק עם חושב הומור, לא יודע למה, אני פשוט אוהב להיות "זאב בודד".
האם התנהגות כזו נראית לכם בסדר?
* אני אומר את האמת בפנים גם אם היא כואבת, אני לא ממתיק דברים אבל אני גם לא מחמיר אותם חס וחלילה, אבל אחרי זה אני מרגיש כאילו הייתי יותר מדי נוקשה.
לדוגמה: ידידה שלי שאלה אותי אם אני חושב שהיא "שמנה", אני לא אמרתי לה "כן" וזהו, אני אמרתי לה שכן, אבל גם הצעתי לה עצות ושכנעתי אותה להרזות, והיום היא רזתה 14 קילו, וזה לא שדרבנתי אותה או משהו כזה, פשוט אמרתי לה את האמת, אבל אחרי זה הרגשתי רע עם עצמי, כאילו פגעתי בה נפשית, ואף על פי שהיא ממש הודתה לי אחרי זה וזה נראה כאילו היא לא שומרת לי טינה או משהו, זה מרגיש כאילו היא עדיין כועסת עלי...
האם זאת בעיה אצלי או שאני סתם פרנואיד קצת?
(לא בהקשר למקרה הספציפי הזה, אלא בכללי).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות