אז כפי שהבנתם מהשאלה, אני לא רוצה ילדים.
לדבר על הגיל שלי לא יעזור ואל תגידו לי שכשאני אתבגר זה יעבור כי באמת שזאת הרגשה שמלווה אותי כבר מספר חודשים וחונקת אותי.
כשהייתי קטנה רציתי 7 ילדים ואחד מהם מאומץ, עם הזמן המספר ירד וירד וירד.
התאשפזתי לפני כ10 חודשים על בעיות נפשיות והבנתי שאני לא רוצה ילדים, בכלל.
דיברתי על זה עם אבא שלי והוא אמר לי שזה אנוכי ואגואיסטי ואידיוטי אבל כל הסיבות להבאת ילדים לדעתי הן אגואיסטיות ובכללי, לאיזה עולם אני אביא את ילדיי? אני עברתי כלכך הרבה ואני לא רוצה להביא חיים לאנשים שיסבלו גם.
ולפני שתשפטו בתגובות, אני עברתי המון ובטוחה שהרבה יותר מרובכם כאן, אני גדלתי באומנה בלי אמא ובלי הורים תומכים ועוד המון סיפורים שוברי לבבות.
הקטע הוא שגם לאמץ אני לא רוצה וזה מרגיש לי נוראי מצדי, אני לא יודעת מה לא בסדר בי אבל קשה לי ואני יודעת שאני לא אצליח להיות אמא מאושרת, להיות אמא טובה אני אהיה כי אני תמיד אתן מעצמי ואעשה הכול כדי שהם ירגישו בטוחים אבל לא יהיה בי שקט נפשי או רוגע, אני יודעת שזה ישפיע המון על חיי הזוגיות שלי ואני אחווה המון ביקורות ושיפוטיות.
יש כאלה פה שמרגישים אותו הדבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות