שלום ,
אני בן 18 סיימתי תיכון , מאז ומתמיד אני לא זוכר את עצמי מוקף בחברים , תמיד אהבתי את השקט שלי ,את הפינה שלי. בזמן התיכון וכו' לא מצאתי את עצמי בודד כשהייתי בבית ספר תמיד הייתי מוקף באנשים , מצליח להצחיק וכו, אבל מהצלצול ניתקתי קשר עם כל אחד.
הגעתי כבר לשלב שמתסכלים על זה קצת באופן חריג שאני לא אוהב לצאת כל כך , בחיים לא הייתי במסיבה ולא כי לא הזמינו אותי הכול היה מבחירה חופשית ומהחלטות שלי.
*דרך אגב, כשהייתי בן 9 גילו אצלי מחלה ומאז עברתי הרבה ניתוחים, התמודדות עם המחלה בגיל כל כך צעיר גרם לי להתבגר אולי לא מבחינה פיזית אלא מבחינת המחשבה כי רק אני יכול לדאוג לבריאות שלי ולא אף אחד אחר , התחלתי לראות הכול בצורה מאוד בוגרת ,והילדות שלי נקטעה בגלל זה. בכל שלב בחיים שלי הרגשתי יותר בוגר וזה מה שגרם לניתוק ביני לבין החברה כי דברים שהצחיקועניינו את רוב הילדים אותי אותם נושאים לא עוררו בי שום עניין.
האם האופי שלי ישתנה? כי בכל מקום שאני נמצא בעבודה וכו' אני מסתדר ומכיר אנשים אבל לא מפתח את זה ליותר מזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות