היי אסקפיפל
אני ובת דודה שלי בנות אותו הגיל ונפגשות הרבה, יוצאות לברים, נוסעות למסעדות ולים.
לאחרונה עברנו משבר משפחתי אישי ומאז השתנו אצלי הרבה דברים והתחלתי לעבוד על ההתפתחות האישית שלי אחרי תקופה ארוכה של כמה חודשים שלא יכולתי אפילו לקום פיזית מהמיטה.
בת דודתי התעניינה בשלומי אבל לא מעבר להודעה או שתיים, ולאחרונה קבענו להיפגש במסעדה. שמתי לב שבכל פעם שאני מנסה להגיד משהו היא קוטעת אותי, אפילו כשהיא שואלת שאלה. היא מדברת רק על עצמה ועל החברים שלה. ליטרלי ישבנו שם משהו כמו שעתיים וכל השיחה היתה שלה עם עצמה. אני זוכרת איזה חצי שעה שבה לא השחלתי מילה.
אני מרגישה שאני חברה שלה על תקן "חיית מחמד", כשהיא באזור היא שולחת לי מלא הודעות ומציעה שניפגש אבל כשהיא עסוקה היא יכולה להיעלם למלא זמן.
פתאום ישבתי שם ונפל לי האסימון שכל הזמן הזה שאנחנו חברות היא מדברת תמיד רק על עצמה. ושלא תטעו, היא לא ירדה עליי בחיים והיא תמיד מחמיאה לי על איך שאני נראית ואם אני משתפת שהצלחתי במשהו היא תשמח בשבילי באמת, אבל מהר מאוד השיחה תחזור אלייה. חבר שלה נפרד ממנה לא מזמן אבל בלי קשר היא ככה מאז שאני זוכרת אותנו.
כשהתחלתי לעבוד על עצמי החלטתי להעריך את עצמי יותר, ולשנות את הסביבה שלי, וזיהיתי בה הרבה דפוסים שאני לא רוצה בחברה.
אני חושבת על זה כבר הרבה זמן... אבל אנחנו קרובות משפחה, איך מנתקים קשר? אני כבר לא רוצה לשמוע על הצרות שלה, אני רוצה חברה לחיים שאני אלמד ממנה דברים והיא תקשיב לי גם, או לפחות תיתן לי לדבר במשך 30 שניות רצופות על משהו שהוא לא רכילות מבלי לקטוע אותי!
פעם ניסיתי לדבר איתה על זה שהיא בעיקר מרוכזת בעצמה... זה לא עזר כי היא לא מודעת לזה. אני צריכה לנתק איתה קשר בלי להזכיר את זה.
סליחה על החפירה ותודה על הקריאה
אשמח לעצות!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות