לפני שלושה שבועות השתחררתי משירות קבע בתור קצינה תומכת לחימה .. למען האמת שהייתי צריכה להשתחרר לפני חודשיים וחצי אבל בגלל המלחמה בחרתי להאריך שירות לפחות עד שיגיע המחליף שלי לגדוד .
שבוע לפני השחרור החלטתי שאני רוצה להיכנס למילואים אבל המפקדים שלי אמרו לי שכרגע אין צורך ושלא יזמנו אותי כי הם לא מכירים על פערים בחיל שלי , בהתחלה התבאסתי אבל אז השלמתי עם העובדה והחלטתי ללמוד פסיכומטרי לפני שאני טסה לטיול הגדול שקורה בסהכ עוד חודשיים אגב .
מאז שנרשמתי לקורס לא מפסיקים להתקשר אלי קצינים בחיל בדרגה שלי שמתחננים שאני אבוא לעזור להם בניהול הלחימה כי הם לא מסתדרים וחייבים עוד כוח עזר .. זה מאוד מפעיל עלי לחץ ואני מרגישה המון רגשות מעורבים בנושא ..
מצד אחד כבר התחלתי ללמוד והפסיכומטרי ממש קרוב ואני חייבת להעלות הילוך מצד שני אני מרגישה לא בנוח שהרבה אנשים הפסיקו את החיים שלהם בגלל המלחמה .
אמנם אני לא חייבת להגיע למילואים כי השתחררתי ממש עכשיו מקבע ואני גם מרגישה שפשוט מיציתי את המערכת הצבאית והבית עושה לי ממש טוב אבל אנחנו במלחמה וקשה לי המחשבה שצריכים אותי ואני לא שם.
אוף
מה הייתם עושים במקומי ?
אגב קורס פסיכומטרי פלוס הבחינה עצמה זה כמה אלפי שקלים .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות