כבר מתחילת הזוגיות בגלל שהוא גר במרכז ואני קיבוצניקית במרחק שעה נסיעה אז הנחנו שיהיה יותר נוח להיות אצלו. ההורים שלו לא מרשים לי לנסוע איתי באוטו אז כשהוא בא אליי אי אפשר באמת לצאת מהקיבוץ ולבלות.
הוא לא אוהב את האוכל בבית לטענתו, את המזרון בגלל שהוא מלא בכתמים כי הוא ישן יחסית, ואת העניין שהוא תלוי בהורים שלי בהסעות מהרכבת וחזור.
אז לאחרונה אני ממש מרגישה שהוא לא עושה מספיק מאמץ ללבוא אליי וזה מאוד מפריע להורים שלי לראות שאני כל הזמן באה אליו והוא בא אליי רק פעם בשלושה חודשים בערך, וכשהוא בא הוא ישר מסתגר בחדר ואפילו לא מדבר איתם. זה אמור להביע משהו לגבי העתיד?
הפנטזיה שלי תמיד הייתה שהחבר שלי יהיה בקשר טוב עם ההורים שלי והמשפחה בכללי, ומרגיש לי שהוא לא יוצא מספיק מאיזור הנוחות שלו למעני. כשפתחתי על זה שיחה הוא אמר והדגיש שהוא לא מתכוון להתגמש בעניין הזה וזה מה שקורה כרגע.
איך להעביר את ההרגשה? אני אוהבת אותו הכי בעולם וקשה לי לחשוב שמשהו כזה יוריד לי ממנו או יהרוס את מה שיש ביננו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות