אני בת 17 וחבר שלי בן גילי, אנחנו בייחד מגיל 14. זו לא זוגיות שטחית , הכרנו בגלל מה ששנינו עברנו בחיים ויש לנו המון במשותף.
הזוגיות הזאת זה הדבר הכי יציב שייש לי בחיים ועברנו מלא ואני אוהבת אותו מאוד וגם מדמיינת אותו בתור בעלי.
בשנה האחרונה התחלתי להרגיש שהאהבה משתנה, יש אהבה אבל היא שונה ממה שהיה בהתחלה, ברור לי שזוגיות ארוכה וטובה זה לא פרפרים בבטן כל החיים אבל אני תוהה אם ככה זה צריך להיות? ברמה שאני שמה לב שאני חוזרת על השאלה "האם אני אוהבת אותו באמת?" אני בן אדם שחושב הרבה אז אני יודעת שהרבה המחשבות שלי זה מאוברטינקינג אבל בכל זאת אני גם אחרי 3 שנים בוחנת את עצמי האם אני אוהבת אותו , זה מרגיש רע כי הוא מההתחלה כל כךך בטוח בקשר הזה שנתחתן והוא אוהב אותי ברמות שאי אפשר להסביר, הוא קורא לי אישתי. בנוסף בשנה האחרונה קרה משהו, פתאום שמתי לב שאני מסתכלת על גברים , לא במובן של לרצות אותם אלא פשוט מסתכלת מסקרנות ואני מזכירה לעצמי תמיד שאני בת 17 וזה לגיטימי אבל זה מאוד מאוד מטריד אותי, אני מרגישה שאני כביכול עושה משהו לא טוב מאחורי הגב שלו ואני אוהבת אותו מאוד ואני לא רוצה בטעות להשלות , מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025