לדבר איתו פתוח
קצת רקע: אני בת 22 הוא 28. קשר אמיתי, כנה, בריא ואוהב. לא יכולתי לבקש יותר טוב. מהרגע הראשון שנפגשנו החיבור היה אלוהי והאהבה בינינו אף פעם לא ירדה או התעוותה.
יש לי רק דברים טובים להגיד עליו ועל הקשר. כבן אדם אני גם מעריכה ואוהבת אותו מאוד ואני מודה לאלוהים שהפגיש אותי בחיים עם מישהו כמוהו.
אממה? אני בת 22 הוא 28. נושק ל29. אין לי בעיה עם הפרש גילאים, כל עוד זה לא נובע ממקום לא בריא.
אבל איתו אני פשוט מרגישה את הפחד מחוייבות בגלל הגיל. אני לא רואה את עצמינו נפרדים בשנים הקרובות. אבל גם לא יהיה לי לב לעזוב אותו כשהוא בן 34 ולהפוך אותו לרווק.
הוא עבר דברים בחיים, ראה נשים, אני יודעת שהוא רוצה אותי באמת ומוכן לחיות איתי את חייו.
אני ראיתי גברים, אבל לא כמוהו. אני צעירה. והאופי שלי מאוד אוהב לחוות ולטעות ולמצוא את הטוב רק בסוף המסע. ואני מרגישה שמצאתי אותו קצת מוקדם מידי..
זה מפריע לי מאוד. אני חושבת על זה המון ואני גם שונאת להסתיר ממנו רגשות ומחשבות. אנחנו מאוד מנסים לשמור על פתיחות וכנות בינינו ולא לצבור דברים בבטן אבל איך אני יכולה להגיד לו דבר כזה? זה נשמע לי קצת משוגע ואולי יכול להישמע כמו תירוץ? אולי זה באמת תירוץ? מישהי פעם הרגישה ככה?
כי אני באמת לא מוצאת משהו רע בו. הוא גבר שלא יהיה חסר לי איתו כלום. ואני יודעת שיהיו לנו חיים טובים ביחד.
מה אומרים? להתעלם מהתחושה הזאת או דווקא להציף אותה ביחד איתו?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025