לאחרונה אני חושבת הרבה על זה שאני נמשכת לחברה שלי, דואגת לה, מקנאה לה וכל זה. היא חכמה מאוד, כיף לנו לדבר, ואני פשוט מוצאת את עצמי בוהה בה וחושבת על זוגיות איתה.
אני לא נמשכתי לנשים אף פעם, ואני לא חושבת שאם אני אגיד לסביבה שאני כן, יקבלו את זה. פעם אמרתי לאימא שלי שלהיות לסבית מוצא חן בעיניי, סתם ככה, והיא אמרה לי שאין מצב שאני לסבית ושזה לא מתאים לי בכלל. אז יצא מצב שאני נורא מבולבלת, כי אני לא בטוחה אם לרמוז לחברה שלי שאני בקטע שלה, אולי אני בכלל אבהל מהעניין בסוף כמו שעשיתי המון זמן. גיליתי שאני נמשכת אליה לפני שנה, והתעלמתי. עכשיו עם החזרה ללימודים זה שוב שם. וגם אני מתביישת בזה קצת. זה הכי לא קשור אליי, ולא דמיינתי שאני אסתכל עליה בדרך הזו בחיים. זה מפחיד.
מה אני אמורה לעשות? להתגבר על הפחד ממה יגידו? לרמוז לה ולנסות לבדוק אם היא גם בקטע? פעם היא אמרה שאם היא תימשך לאישה, היא לא תעצור את עצמה ותלך על זה, אבל זה היה לפני שנתיים בערך..
אני מפחדת שהיא לא תרצה, שהיא תתרחק ממני כשתבין שאני מסתכלת עליה במובן הזה ותרגיש מוטרדת או משהו.
אולי אני בכלל צריכה להתעלם מזה וזה יעבור לי? מלא אומרים שזה בלבול או משהו כזה.. אבל זו לא פעם ראשונה שאני חושבת עליה ככה.
אם מישהו שעבר דבר כזה יכול לשתף, או מישהו שיגיד מה הוא חושב.. זה יעזור לי מאוד להירגע קצת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות