היי שמי קובי ואני עובד בחברת הייטק בתפקיד מפתח אוטומציה בתור עובד חיצוני לבנק לאומי .
מטרת התפקיד לבצע באמצעות תוכנות וקוד בדיקות אוטומטיות על האפליקציות הבנקאיות שהבנקאי משתמש .
אני כמעט שנתיים במקום העבודה הזה ,והגעתי עליו לדעתי בשילוב של מזל עם כישרון .
לפעמים לא נתפס לי שבכלל לפני שנתיים הייתי עובד בתחום לא קשור בכלל ,בהובלות עם אכלוסיה לא פשוטה.
אחד אלכוהוליסט עם רקע סמים מסוים ,אחר ישב בכלא .
בכל אופן אני והראשת צוות שלי התחלנו להתניע את התחום האוטומציה הזה מאפס .
נכנסתי בהתחלה בתור בודק ידני והתחלנו ממש מכלום לבנות את החטיבה ,כיום לאחר הרבה מאמץ והשקעה יש פירות , הצוות מתרחב ,יש הופק עסקי עם הבנק.אבל אני מרגיש שהערכה שלה אלי ירדה אני כבר לא העיפרון החד בקלמר.
אבל יאמר לזכותה שהיא לא מעט מקרים שרציתי להרים ידים והיא התעקשה שנמשיך ושנכנסה .
אני גם מבין שזה די בצדק שהיחס משתנה ,כי הודעתי שבעוד חודש אני יורד למשרד סטודנט .
אבל עם זאת זה צורם בלב ,מרגיש שהעידן שלי חלף ושכחו ממנו .
מתחיל עידן חדש ואני סוג של נשאר מאחור .
מרגיש אפילו באיזשהו מקום שסיימו לנצל את מה שאפשר ממני וnext
כיצד אפשר להרגיע את הרגשה הזאת ,לא
להתרגש מזה שהיחס השתנה ושאני כבר לא מוערך באותה מידה ?
כי יש לי אינטרס להישאר שם בתקן המשרה חלקית ,זה יהיה לי מצוין לתקופת הלימודים ,גם הוותק ממשיך להצטבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות