מרגיש כמו נטע זר בארץ, זה לא חדש ומאז שאני זוכר את עצמי אני מרגיש ככה, אני לא רואה שום סיבה לשרת בצהל כי אני לא מאמין שיש למדינה זכות קיום וכל כך ניסיתי להתחבר לקונצפט הציוני אבל הכל פה מרגיש כל כך רדוד, בנוסף עליי לציין שמעולם לא הרגשתי יהודי, אולי זה בגלל שגרתי עם אמא שמאז ומתמיד התנגדה לכל הרעיון הזה של הדת ואולי זה בגלל שחוויתי התעללות קשה בבית ספר דתי ואולי זה גם וגם מי יודע, בכל מקרה מאז ומתמיד הייתה לי סלידה מהדת היהודית ובערך מכל סממן יהודי וכשהייתי בבית ספר דתי הייתי נוהג להוריד את הכיפה ולהתחמק מתפילות שחרית והיו מענישים אותי הרבה על כך, לגבי ההצקות אני מאמין שזה נבע מכך שילדים פשוט לא התחברו אליי אבל יכול להיות שכל ההתנגדות הזאת לדת גם הוסיפה לעניין הזה.
לא יודע אם אני גוי או לא ובכנות כל העניין הזה לא מעניין אותי יותר אני פשוט מרגיש שאני חייב לעוף מכאן. המקום הזה מרגיש כמו בית כלא פסיכולוגי ואני מרגיש שאני לא אתקדם לשום מקום בחיים כל עוד אמשיך להתהלך על האדמה המקוללת הזאת.
אז לסכם את זה בקצרה אני כל כל מתבייש מהזהות היהודית והישראלית שלי ואני מת לעוף מכאן, האם עדיף לי להישאר במקום שאני לא מרגיש שום שייכות אליו? או שעדיף אם כל הצער שבדבר, לרדת מהארץ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025