אני מרגישה שאני מאבדת את זה.
הייתי מתאגרפת במכון במשך חצי שנה ובאמת ממש אהבתי את זה אבל כולם במכון היו גברים, לפעמים גדולים ממני בהרבה שנים ואני הייתי נחשבת בינונית כזה. יחסית לשנה במכון זה היה יפה אבל הרגשתי ממש לבד במכון איגרוף כי כולם היו גברים וגברים שוביניסטים כאלה. כמה פעמים כשהיו קרבות שמעתי כמה צועקים לבן זוג שמולי ״תן לה לנצח״ ״חלש יותר״ וכל מיני כאלה. נתחיל בזה שאומנם אני הכי חדשה במכון אבל אני תפסתי את כל העניין מהר וזה כל כך מעצבן שכל פעם שאני נגד מישהו הוא מתנהג כאילו הוא נותן לי לנצח.
בגלל שהרגשתי כל כך לבד ואפילו שעושים עלי מן חרם שובינסטי כזה כי תמיד כשהם באו לדבר איתי הם היו צריכים ללטף לי את הזרוע או לרמוז על זה שהם לא באו לדבר איתי כי אנחנו באותו מכון כבר שנה וכי אני באמת מעניינת, הם באו לדבר איתי בגלל שאני אישה והשיחה תמיד תיגמר ברמיזה כזאת או אחרת.
נמאס לי מכל זה אז פרשתי ואני כבר חודשיים לא מתאגרפת ואני מרגישה כל כך ריקנית. במילא אמא שלי לא מתה על זה שעשיתי ספורט שהוא כיבכול גברי אז היא לא נלהבת להעביר אותי למכון אחר.
אני אוהבת איגרוף זה מחייה יש בזה אנדרנלין וחשיבה ואם היית בי יכולת הייתי עושה את זה כל יום.
הבעיה היא שיש עוד מכון אחד לאיגרוף והוא נחשב טוב אבל אני מכירה משם כמה אנשים ודיברתי איתם והם אמרו ששם יש בת אחת ולדעתם היא טובה אבל מפריעה לקבוצה. למה אין מכונים לאיגרוף לנשים? למה אנחנו כל כך מפולגים? למה נשים וגברים לא יכולים להתאמן יחד ושהגבר יפנים שאני עובדת מספיק קשה כדי להיות יותר טובה ממנו או לפחות ברמה שלו?
מה לעשות?
הריגוש הזה ממש חסר לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025