היי אני בת 21 בת יחידה . לפני שנתיים אבא שלי נפטר ונשארנו רק אני ואמא .מאז הקשר שלנו התערער התרחקנו כל אחת עברה את הטראומה שלה בדרך שלה חזרנו לשלום ושוב חזרו הויכוחים . נושא שעלה עוד מלפני הרבה זמן זה הקעקועים,מבינה שהיא קיבלה חינוך אחר אבל היא לוקחת את זה מאוד קשה ,אומרת שזה מכוער ולא מקצועי , ואומרת שאם אבא היה פה הוא היה מאוכזב . בנוסף לכל זה ,מעירה לי על המשקל אומרת לי שחבר שלי שאנחנו כבר שנה ביחד יעזוב אותי בקצב הזה , שאני מתעסקת בחרא ואני צריכה להרזות כי הוא יתבייש בי.מיליון שיחות היו וקרו שום דבר לא עזר
אומרת לי מה לאכול ומה לא ואם אני מתנגדת היא מתעצבנת ואומרת במקום להעלב תקשיבי לי לשם שינוי .הערך העצמי שלי תמיד שאף ל0 אני לא אוהבת את עצמי והדבר היחיד שאשכרה מכיל אותי זה הקעקועים .אבל אפילו זה לא בסדר . אני רוצה יחסים טובים איתה ואני תקופה ארוכה מאוד דואגת לניקיון כמו שהיא אוהבת .לשיחות כיפיות אל תוך הלילה .אבל בסוף ? בסוף כל היום אני מקבלת הערה פה הערה שם זה לא נפסק . וכל זה בא עם פרצוף מאוכזב.פרצוף של אין לי מה להגיד לך את מגעילה אותי . אני באמת כבר לא יודעצ מה לעשות .זה מדכא אותי וזה הגיע למצב שאני רוצה לברוח ולצאת כל הזמן.כואב לי שאלה הדברים שהיא מתמקדת עליהם ולא עליי . לא על הבת שלה . אי אפשר לשבת לשיחה בלי שמשהו יידפק .אני אבודה ולא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות