שלום, אני נער חרדי בן 18.
אז ככה בגיל 14 עברתי התעללות על גבול הפגיעה מינית למשך תקופה בזמן הקורונה, אז לא ידעתי כלום על מיניות וזוגיות או איך מגיעים ילדים לעולם תמיד הייתי נער מופנם מאוד וכזה שלא יודע לומר לא למשהו שאני לא מרגיש בנוח איתו.
מאז שקעתי בדיכאון וחרדות חברתיות, בגיל 15 נודע לי על הנושא דרך חבר שמבוגר ממני בשנתיים מהישיבה שלמדתי בה, והייתי מאוד מבולבל, הסתדרתי בתוך עצמי עוד יותר, שלחו אותי לפסיכולוגים אבל כמעט ולא שתפתי איתם פעולה כי פחדתי שהם יפגעו בי מינית פשוט רעדתי מהם כל פעם מחדש ומכל מי שניסה לדבר איתי. את ההורים לא שתפתי כי לא היה לי נעים.
בגיל 16 יצאתי מהישיבה שגם ככה מאז כמעט לא הגעתי, החרדה פשוט יצאה מכלל שליטה.
אז קניתי את הטלפון הראשון וחצי שנה הייתי במיטה עם הטלפון חפשתי ווצללתי לתוך ים של מידע על מיניות וכדו׳, הייתי בתוך מעגל של אוכל שינה שירותים וצפייה בטלפון.
אחרי חצי שנה פגשתי בחור מהקהילה שגיליתי שיש לו גם סמארטפון והעזתי לשתף אותו שיש לי גם, התחלנו להיפגש היינו נהנים ומבלים ביחד וזה היה החבר היחיד בעולמי.
אחרי תקופה קצרה מישהו מהקהילה החליט שאני עושה דברים לא צנועים עם החבר הזה שאגב היה צעיר ממני בשנה וחצי והלך לרווחה, קיצור מהקהילה עירבו איזה עסקן שלקח אותי תחת חסותו וככה הצליח לבטל את התלונה, מאז אני גר אצלו, הוא שלחתי אותי לפסיכולוגים ואיתם כן שתפתי פעולה כי התברגתי טיפה והבנתי שזה טוב לי.
מאז רוב הפחדים וחרדות עברו אבל עדיין יש לי כל מיני מחשבות חלקן מוזרות חלקן פחות.
א. אני לא מסוגל ללכת ברחוב מבלי לנעוץ מבטים באנשים לבחון אותם אם הם טובים או שהם פוגעים?
ב. אני הולך לדוגמא לחנות ואני מאבד את הקול ומתחיל לגמגם טיפה מול המוכר וכאלה?
ג. אני מפחד שאני נראה מכוער ומתבייש ללכת למקומות?
ד. קשה לי עם חברים כי אני לא מתחבר אליהם ואוטומטית אין לי חברה, אני רוב היום בודד, מה לעשות?
אשמח לעצות כנות ובבקשה לא לשפוט:,
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות