טוב אז ככה..
הכרתי מישהו מהעבודה שלי, והוא בן 24.
אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל הוא באמת בן אדם מדהים,מקסים עם לב זהב!
אני ממש מחבבת אותו, וזה אפילו לא בגלל המראה שלו, כי הוא נראה סבבה לא יותר מיזה..התאהבתי נטו באופי שלו, ובד"כ זה לא קורה לי, אז זה בכלל משמח אותי.
הוא מתחשב, דואג לי, והוא בול כמוני באופי.
הוא באמת משהו שחיפשתי כבר המון המון זמן, משהו שלא בא, בגלל שבגילאים שלי רוב הגברים לא בוגרים ומתנהגים כמו אידיוטים לנשים.
הוא מפלרטט איתי, ומחמיא לי המון, ובאמת שהוא נותן לי תחושה טובה כשהוא בסביבה, אני מרגישה שלווה פתאום, כי הוא כבן אדם אופטימי וחיובי משפיע עלי ישירות.
בהתחלה חשבתי שהוא מתייחס אלי כמו אל אחות קטנה, אבל עם הזמן גיליתי שהוא תמיד מחפש את קרבתי, ומנסה למשוך תשומת לב יותר ויותר.
יש לנו המון נושאים משותפים, ובכללי אני בן אדם מאוד בוגר באישיות, ולכן יש לי מרחב של שיחות איתו.. אני יכולה לדבר איתו שעות בלי סוף.
אני נמשכת אליו בטירוף, והוא כל פעם מקסים אותי מחדש במעשה שהוא עושה.
אני באמת רוצה לפתח מיזה משהו כי המחשבה שלפספס משהו כזה, באמת מטריפה אותי.. הבעיה שלי היא הגיל שלו, הוא גדול ממני ב7 שנים!
הוא עבר צבא, כמה מערכות יחסים רציניות, יחסי מין, ואני מאמינה שעוד כמה דברים שביגרו אותו.. אני סה"כ עדיין בתיכון, תקופת בגרויות, שום מערכת יחסים רצינית מדי, ואני בתולה ומתכננת להישאר ככה לשנה שנתיים הקרובות.
אני יודעת שאם במידה ונהיה בסוג של קשר, אני לא אוכל לספק לו מין, כי אני לא מרגישה מוכנה ובשלה מספיק.. וזה עוד משהו שמקשה, כי בגילו סקס זה משהו בריא ביחסים בין גבר לאישה, בשבילי זה משהו חדש, שאני עוד לא מוכנה אליו..
ובכלל, הוא בן 24.. הוא בקרוב יפתח קריירה, ירצה להתחתן, משפחה, להתקדם בחיים.. בזמן הזה אני אולי אסיים את הגיוס.. מה אני אמורה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות