אני כבר עובד שנתיים בחברת משלוחים די ידועה. הייתי עושה משלוחים מהמקום שהבחורה הייתה עובדת לא מעט. בין השליח לעובדים יש מינימום תקשורת כדי לקבל את המשלוח... בהתחלה זה די היה מציק החוסר תקשורת ביני לבינה אז לא כל כך ייחסתי לזה חשיבות. עם הזמן נוצרה קלילות ואווירה מצחיקה בגלל כל הקטע הזה. בימים שהייתי עובר ליד המסעדה היא הייתה מנופפת לשלום רק מספיק שהייתי בטווח ראייה שלה. היא הייתה מחפשת אותי לפעמים ויוצאת מהפס רק כדי "כאילו להיתקל בי", שהייתי במסעדה כדי להגיד לי שלום. תמיד היא הייתה מחייכת אליי ומחפשת ליצור בינינו אינטראקציה.
עצם החינניות והווייבים הטובים שלה אליי גרמו לי טיפה לפתח רגש אליה. התחלתי יותר לקחת משלוחים מהמסעדה שלה רק בתקווה ליצור איתה אינטראקציה עם small talk קטן.
לאחרונה הפסקתי לראות אותה והרגשתי פספוס. שאלתי את אחת העובדות עליה והיא אמרה שהיא עזבה. העובדת הוסיפה ואמרה שהבחורה אמרה שהייתי השליח שהיא הכי אהבה וזה טיפה הקסים אותי.
לפני כמה ימים ראיתי אותה במקרה בתחנת אוטובוס כשאני במשלוח ובמהירות שאלתי אותה לאן נעלמה ולמה עזבה... היא אמרה לי שהתחילה לעבוד במקום אחר... לא היה כל כך הרבה זמן לדבר אבל כשהושטטתי את הפלאפון מהיד כדי שתרשום את המספר שלה קיבלתי סירוב. זה הרגיש לי או שיכלתי לתת יותר small talk לפני שאני מבקש את המספר למרות שמיהרתי או שפשוט הקטע המגזרי הוא הסיבה לסירוב... אני בטוח שייצא לי להיתקל בה עוד פעם בעתיד.
השאלה האם לקבל את הסירוב בתור משהו אבסולוטי או שזה לגיטימי לנסות עוד פעם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025