היי כבר תקופה ארוכה מאוד שאני מרגיש שאני לא ממצא את עצמי ולא נהנה כמעט מהיום יום וכשאני אומר נהנה מהיום יום זה הרגעים שלך הנחת והכיף שיש שאני בקושי מוצא אותם…
אני כבר שנה וחצי בצבא בתור לוחם חי״ר בכול ההכשרה הייתי כול כך עמוס שלא עיינין אותי משהו חוץ מלסיים את התקופה(לא שהיא הייתה רעה)
בכול מקרה אני כבר מלא זמן בגדוד ולא יודע איך אבל כרגע אני מבטיח לכם שאני נטחן כמו לא יודע מה אני שומע מאנשים אחרים סיפורים וזה לא מתקרב בכלל למה שקרה לי בחצי שנה האחרונה לפני פחות מחודש הגעתי לנקודת משבר והבנתי שמה שאני צריך זה פשוט להרגע כול עוד יש זמן והתחיל לצאת שאני מוותר על שעות שינה שגם ככה בקושי יש כדי לקרוא ספר לצייר או סתם לשבת לשמוע מוזיקה ולהרגע
זה עזר לי לשבועיים והפך אותי להרבה יותר שמח ומסופק אבל עכשיו אני מרגיש שגם זה לא ממש עוזר וזה ניהיה לפעמים ממש קשה כשיש מלא על הראש ואתה מסיים משימה של 8 שעות וכול הגוף כואב ובא לך רק ליפול על המיטה
אז יצא שחצי שבוע עכשיו לא הייתי ממש בטוב ועם כול הסביבה של הערבים ומה שקרה השבוע במדינה זה רק גורם לי להרגיש יותר חרא
יצאתי אתמול הביתה אחרי יום מזוויע מלא בטמטום של צהל ורבתי לפני עם המ״פ וכשאני יגיע כנראה בראשון יהיה לי משפט אצלו או משהו אצל המגד עם איזה ריתוק נחמד ואני סתם בדיכאון מכול זה לא יצאתי עם חברים סתם בבית מנסה להעביר את הזמן
אין לי כוח לצה״ל כבר אני אוכל חרא מהסיר כול יום כול היום זורקים עלינו זין כול הזמן לא אכפת לי כבר מזמן בית מרוב שסגרתי בזמן האחרון העיקר יש לי זמן לעצמי לא אכפת לי איפה
החברים עוזרים אבל זה לא התרופה
והקיצר סתם עוד חייל מתוסכל ובן אדם מאוכזב
שלא יודע מה לעשות כבר….
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות