אז ככה, אני בת 14, מיותר לנסות לשכנע אתכם שאני בוגרת לגילי כי משום מה כולן החליטו שהן בוגרות לגילן אבל אני באמת ילדה בוגרת. קוראת ספרים פסיכולוגים, מנתחת כל מעשה ומשעה של אנשים ובאופן כללי מאוד מבינה את העולם. הילד, נקרא לו אור. הוא בן 17 (אני קטנה בשנתון אבל ההפרש הוא יותר קרוב לשנתיים משלוש כשאני נולדתי ב2008 והוא ב2006) והוא הילד הכי יפה שאני ראיתי בחיי. אני מאוהבת בו מאז שהיינו ילדים כי האמהות שלנו הן החברות הכי טובות אז יצאנו להמון טיולים ביחד וארוחות. חוץ מזה, אמא שלו תמיד מדברת על זה שנהיה בילד ומנסה לשדך בינינו (היא לא יודעת שאני רוצה אותו, גם אמא שלי לא יודעת) והן כל הזמן אומרות כמה שאנחנו דומים באופי השקט, המתעניין והבוגר שלנו… אני מידיי פעם ברשתות חברתיות רואה דברים שהוא מעלה ויש לנו גם את אותו הומור.
עכשיו כשאני עולה לתיכון הוא יהיה ב-יב׳ ואני אהיה בכיתה י׳. משמע, אני בשכבה הכי קטנה בתיכון והוא בשכבה הכי גדולה.
בזמן האחרון עברתי גלואואפ משמעותי ואמא שלי גם אמרה לי שהוא ציין בפני אמא שלו שאני נהייתי יפה והחמיא לי… אבל בכל זאת, אין לנו שום סיכוי להיות ביחד גם בגלל בפרש הגילאים וגם כי עם כמה שאני מסובבת ראשים ומושכת גברים, אני לא ברמה שלו בכלל ואני בטוחה שיש לו אלפי אופציות לפני.
חוץ מזה שאני לא הוזה… אני יודעת שזוגיות ראשונה לא נשארת לנצח ואז כשנפרד אם נהיה ביחד המצב יהיה נורא מוזר כי שוב, האמהות שחנו חברות מאוד טובות.
עכשיו, היו לי קראשים וכמה אופציות לזוגיות לפניו אבל אני ממש ממש אובססיבית אליו. אני מאוהבת בו קשות ברמה של לבכות ולחלום ולדמיין וגם לאונן עליו. כואב לי כבר הלב מראש שאני רוצה אותו והכאב באמת הופך לפיזי. אני סטוקרית מטורפת, אני מסתכלת על כל תמונה שלו ועל כל החשבונות של חברים שלו ושל ידידות שלו ועל כל התגובות והעוקבים והמעקבים והכל.
אנחנו גרים באותו בניין אז אני גם מתלבשת יפה ומתארת רק כדי אולי לראות אותו במעלית…
אני כבר לא יודעת מה לעשות כי זה לא עובר וזה רק מחמיר כל פעם שאני שומעת את השם שלו או רואה אותו.
איך אםשר לשחרר מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות