היי
אני והאקס יצאנו קצת פחות משנה והקשר התחיל בצורה המדהימה ביותר שיכל- אהבה מטורפת ומתקשרת, וטובה בכל בחינה אפשרית.
הוא מצחיק, חכם, כיף איתו ובאמת אדם טוב בפנים.
אך לצערי מבחן הזמן הראה אחרת, את זה שאנחנו לא באמת מסתדרים ורבים על כל דבר קטן.
הוא די פעם ראשונה בזוגיות רצינית והוא בן 39.
אני מרגישה שהתסביכים שלו תסבכו אותי ממש.. ואני מתחרטת על הרבה דברים שאני בחרתי לעשות מהרצון לרצות אותו ואף מתביישת בכך בתוך תוכי( גם אם הוא לא הבין שזה כדי לרצות אותו)
הוא במשך חודש התנהג יום עסל יום בסל ומבולבל ולא החלטי, ובלי כוונה (כי הוא אדם מקסים במהותו ) התעלל בי רגשית באיזה שהוא מקום עד שלבסוף נפרד ממני
ואני מרגישה כאילו הזוגיות מעולם לא קרתה וכך גם הפרידה, ממש מעין מציאות מקבילה.
אני לא מעוניינת לחזור אליו ויודעת שהוא לא טוב עבורי ואני לא טובה עבורו , עם זאת, הנפש שלי כואבת .
אני מרגישה במציאות נפרדת ובשוק קצת מכל מה שקרה… אני לרגעים מדחיקה את כל הקשר ושוכחת שהוא היה בכלל ולפעמים כואב לי כאילו מישהו מניח עליי אבטיח.
בעיקר כי אני בכלל לא יודעת כבר למה אני אוהבת אותו, לא זוכרת ממנו כבר משהו טוב הרבה זמן.
למה זה כואב ככה? מתי זה יעבור?
האם זה נכון עבורי למצוא תעסוקה כל הזמן ? זה מתיש אותי אבל משכיח היטב. אני ממש נמנעת מלחשוב על הקשר והפרידה.
מה עדיף? להכחיש (אוכל לעשות זאת לנצח, מניסיון) ולא להרגיש כאב כדי לעבור הלאה או להתעסק בזה כל היום כדי לעבור הלאה?
עצות נוספות להתמודד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות