היי לכולם.
אני לומד יחד עם ידידה אחת ושנינו מאוד מחוברים.
לומדים ביחד בכל הקורסים עושים את מטלות הבית ביחד יוצאים לבלות ביחד ממש חברי נפש
והקשר איתה באמת חשוב לי יותר מידי.
אנחנו מכירים כבר 3 שנים בשנתיים הראשונות לא הרגשתי כלום כלפיה ואז בשנה השלישית התחילו לי רגשות כלפיה החלטתי לספר לה עליהן ולהציע לה לצאת ובכל פעם שניסיתי לא הצלחתי למצוא את הזמן הנכון להציע ככה שזה נדחה במשך כחודשיים ובזמן הזה אני רק התאהבתי בה יותר ויותר...
לבסוף כשדיברתי איתה על זה היא החליטה לדחות אותי בטענה שיש בינינו הפרשי גיל של 3-4 שנים.
ולדעתה זה המון ( היא דחתה אותי בצורה מאוד יפה ולא בצורה פוגענית או משהו בסגנון).
הייתי בהלם מהתגובה שלה אבל החלטתי להגיד שהכול בסדר ושנמשיך להיות חברים.
וככה עבר עוד זמן ופשוט כל יום כל שעה שאני לומד איתה אני מרגיש את הרגשות האלו פוגעים בי.
כשאני חוזר לבית בסופש אני בכלל נכנס למצב של דיכאון.
ויותר מזה אני כבר לא מסוגל לחשוב על אף בחורה אחרת לא משנה מי היא.
התחלתי להתאמן ולשמוע שירים לנסות להעסיק את עצמי זה עוזר אבל זה לא מספיק עדיין אני פוגש אותה כל יום...
גם באוטובוס בדרך ללימודים( אנחנו גרים קרוב).
וגם כשאנחנו לומדים יחד.
עכשיו הילדה הזו עברה כל כך הרבה בחיים ואני ממש לא רוצה לפגוע בה (כמו שאמרתי היא מאוד חשובה לי ).
מעבר לזה עצם העובדה שאנחנו לומדים באותו מקום וגרים צמוד יוצאים עם אותה קבוצת חברים לבלות וכו'
גורמת לי בכל מקרה להיפגש איתה
השאלה שלי אליכם היא כזו:
1.האם לנסות להישאר ולחכות שזה יעבור (זה בכלל יכול לעבור? ) האם כדאי לי להתחיל בכוח עם מישהי אחרת ואז זה יסתדר מעצמו למרות שאני לא מרגיש שום משיכה לאף אחת אחרת כרגע...
או לנסות לקרר את היחסים קצת בינינו? ואם כן באיזה מינון.
2. באופן כללי איך כדאי לי להתנהג בחברתה כי כרגע אני מרגיש בשונה מהעבר כל מה שהיא מבקשת ממני לעשות אני פשוט עושה כמו ילד כאפות ולא יכול לסרב לה.
חשוב לי לציין שהיא ילדה זהב ואני בטוח שאין לה שום כוונה לפגוע בי...
תודה לעונים!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות