אישתי ואני נשואים כבר מעל 5 שנים , בתחילת הנישואין היא עבדה לסירוגין עבודה במשמרות / סייעת בגני ילדים וכו' . לפני 3 שנים היא נכנסה להריון בבננו המקסים ומאז היא הפסיקה לעבוד לחלוטין , מהלך שהכניס אותי לחובות גדולים. לא רצינו לשלוח את הילד לגן לפני גיל שנתיים ועכשיו היא שוב פעם בהריון בחודש מתקדם . נורא קשה לה בגידול הילד אז היא בתדירות גבוהה מאוד אצל חמי וחמתי שיעזרו לה לה( כי אני עובד הרבה ) . אין לה רישיון נהיגה והיא מסרבת להתנייד בתחבורה ציבורית לכן היא גם ישנה אצלם הרבה מאוד . אנחנו ממעמד סוציו אקונומי נמוך והמשפחות שלנו מעוטי יכולת לעזור לנו מבחינה כלכלית , אני עובד ב2 עבודות ויחד עם זאת אני נמצא בגרעון חודשי מתמיד , לגברת אין חלומות או שאיפות והיא לא מעוניינת ללמוד שום דבר .
ניסיתי לאורך השנים לדבר איתה בלי סוף ולחשוב איתה ביחד איך להתקדם ולהזיז דברים אך לצערי כלום קורה . אני מרגיש שאני לבד במערכה ואנחנו לא באותה תפיסת עולם , אני כבר הרבה פחות מתייעץ איתה כי אני באמת כבר לא מחזיק מהדעה שלה, אני מעריך ומכבד אותה מאוד ומשתדל לפרגן לה ולדבר אליה בכבוד למרות כל התסכול . מרגיש שאנחנו נכשלנו בהקמת בית (בדגש גדול עליה ) ושאנחנו לא יכולים להמשיך את הנישואים בצורה הזו , כמובן שטובת הילדים היא השיקול המרכזי שלי לא לפרק את הכל , אני באמת לא יודע מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות