יש לי נסיון (לא הרבה..) עם גברים ואני מפנטז הרבה פעמים להיות מושפל עם גברים אבל בסוף אני מתפדח או רק מאונן לעשות זאת.. אני לא סגור מה אני מחפש בכלל.
בנות אני מחבב ומסתכל על כל בחורה ברחוב אבל מפחד לגשת גם שאין לי נסיון עם בנות בכלל במיטה, חסר לי הביטחון.. ועברתי בחיי דברים קשים לא קלים ודיי מכאיבים כולל הטרדות מיניות.. ואנשים לא קיבלו אותי ובגדו לי. בלי ביטחון עצמי ובלי נסיון מיני עם נשים איני יודע מה לעשות...
גם שאני דיי מפחד שבחורה תנסה לשקר לי שלקחה גלולות ואז אכנס איתה להריון בסטוץ אחד.. אני כל כך מפחד עם עצמי ואיני יודע מה לעשות בחיים.. בבית שלי הכי קל להיות לבד כי אף אחד לא מאיים ואף אחד לא מחליט על חיי.
הייתי בסאונות בתל אביב ופיתחתי לעצמי שנאה לגברים כי כל גבר מסתכל רק חיצוניות וזה נהפך לדמוי בשר, איני רואה צורך להיות בזוגיות כי קשה להיות ככה.. איני יודע מה הדרך שלי בחיים... לא אוהב שלועגים לי אני רק אוהב שמתחברים אליי ושמים לב אליי ומקבלים אותי ושמחים בשבילי, כי אנשים שנפתחתי כלפיהם אז בבת אחת לא מוכנים ללכת איתי לאירועים שהייתי רוצה כמו שאני עושה למענם והולך איתם. אני בן 38 חזרתי בשאלה ומשפחה לא ממש מדברים כמו פעם.. אני מרגיש שאיני מוצא את הדרך שלי בעולם הרעוע והקשה הזה. אני לא אוהב להוציא כסף על דברים שאיני מוצא בהם חשק ואז שאיני מוצא בהן חשק ותאווה לזה אז אני פשוט מפסיק את זה.
אני נמצא בטיפול כבר 3 שנים ואפילו טיפה יותר ומרגיש שיש שיפור. אבל איך אני יכול להיפגש עם בחורה מבלי שתדע שאני אוהב גברים גם? האם החיים נועדו בשביל לסבול בחיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות