אחותי אמרה לי שנהייתי אדישה ושאני שמה זין על הכול

אחותי אמרה לי שנהייתי אדישה ואני לא מפסיקה לחשוב על זה

אני בת 16 ובשבת הזאת ישבתי עם אחותי סתם לשיחה שהיא אמרה לי שנהייתי אדישה כזאת ולא שמה זין על כלום ואני נותנת תחושה של ׳עזבו אותי׳

ואני בכללי באמת ילדה עם שמחת חיים צוחקת צינית ככה אני מכירה את עצמי

ואז אמרתי לה ״מה אני לא עושה צחוקים וכאלה בבית ״
כי לפי מה שאני מרגישה אני צחקתי מלא בשבוע האחרון
ואז היא אמרה לי ״ את עושה פחות עכשיו ,אין לי מושג אם זה בגלל החופש או לא יודעת מה״

שהיא אמרה לי את זה הסכמתי עם כול מילה שלה אבל שאלתי אותה בכול זאת כדיי לשמוע את זה .

נראלי אולי גם היא יודעת למה אני ככה עכשיו, אבל אני לא מתכוונת לשבת איתה לשיחה על מה שבאמת מפריע לי רוב הזמן אני באה לספר לה וגם זה היא עונה לי בתשובות שאני לא יוצאת מסופקת מהם או שהם לא עוזרות לי או שאני פשוט לפעמים חופרת על מה שמפריע לי ולפעמים זה מביא לשתיקה מהצד שלה
אז ככה ששיחות איתה לא עוזרות
.
יכול להיות !!!מאוד !!!; שאני לא משתפת אותה כי יש לה הרבה חברות ולא נראה לי היא חוותה בדידות חברתית כמוני אז היא לא יכולה להבין את זה ואני גם מתביישת מזה ובגלל זה אני לא מספרת לה
אז אני אוגרת בבטן או שאני מנסה לעודד את עצמי אבל גם זה לפעמים לא הולך ויש לי למי לספר פשוט אני רוצה לבאס את האנשים בגלל הבעיות שלי

באמת אם אני חושבת על זה הייתי ילדה הרבה יותר אנרגטית כיפית לא מדוכאת וממורמרת כמו שאני עכשיו

פשוט עבר עליי חרא שנה מהפך
של 180 מעלות נתחיל מזה שהשנה הצטרפו ילדות חדשות לכיתה ולא הצלחתי להתחבר אליהם וגם ושאיבדנו (אני וחברה טובה) קשר עם החברות הכי טובות שלי כי הם עשו לנו קטע מסריח נשארתי עם חברה אחת שרוב הזמן אני איתה וכיף לי איתה אבל אני באמת מרגישה ואני לא ישקר שזה לא מספיק לי

וגם יש לי יומולדת באותו תאריך כמו ילדה אחרת ואף אחד לא אמר לי מזל טוב ולא התייחסו אלי בכלל ולה שרו ואמרו מזל טוב ובכיתי כמו מטורפת
פשוט ירד לי הביטחון התחלתי לקנא דבר שלא מתאים לי בבנות שבחיים לא חשבתי שאני יקנא בהם ,בנות שלא עניינו אותי בכלל
התחלתי לשתוק בכיתה ולהפסיק לעשות צחוקים ולהיות ״מרכז העניינים ״ כמו שהייתי פעם ,הגיע למצב שלא חגגתי יומולדת והימי הולדת שלי היה מפוצצים בחברות והיה לי כיף,
חברה שלי ניצלה אותי בשביל המטרות שלה וניתקה איתי קשר בחופש

רציתי לעבוד בחופש אבל בגלל החוסר ביטחון במראה שלי ובגלל שלא היה לי עם מי ללכת לא הלכתי לעבוד ואני די מאוכזבת מעצמי בקטע הזה כי ההורים שלי לא יכולים לספק לי המון דברים
שאני צריכה וגם לא יצאתי בכלל בחופש

וגם שהחברות הטובות ביקשו סליחה ורוצות להפוך למה שהיה פעם אני לא יודעת אם זה נכון לי לתת להם צ׳אנס ולתת לזה לנסות להיות מה שהיה פעם כי הם פגעו מלא פעמים

אני פשוט מאוכזבת מעצמי באמת מהרבה דברים ואני לא יודעת מאיפה להתחיל ואם אפשר בכלל לתקן מה לעשות ??? מה אתם חושבים על כול זה???