אני בת 17, במשך כל כיתה י"א התחיל איתי מישהו מהשכבה.. הוא הסתכל, חיבק, הציק ולפעמים גם התעלם והייתה מבוכה כזאת אז בקושי דיברנו.. כל הזמן הזה הייתי בטוחה שהוא רוצה, אפילו חברות שלי אמרו לי את זה. זה קצת נמשך יותר מדי זמן, לא הבנתי למה זה לא מתקדם.. דיברנו קצת בהודעות אבל הוא לא זרם.. חשבתי שהוא ביישן או מופנם..הוא כזה..
בכמה מפגשים האחרונים בימי הולדת של חברים משותפים, הוא דווקא דיבר איתי וכל פעם אחרי שדיברנו הרגשתי ממש כיף, אני באמת בעניין שלו ואני מנסה לשדר את זה, אבל אחר כך כשאני חוזרת הביתה אנחנו לא בקשר, כאילו אין כלום..
עוד דבר שמאוד מוזר מבחינתי, יש לו ידידה טובה שהם יכולים לדבר שעות, לפעמים אני בטוחה שהם יהיו ביחד.. אבל כשחברה משותפת שאלה אותו עליה הוא אמר שהיא רק ידידה ולא יותר.. ולעומת זאת כשהיא שאלה אותו לגבי הוא אמר שהוא מת עליי והעביר נושא..
אז למה לדבר כל כך הרבה עם הידידה כשמבחינתו אין איתה כלום,
אבל איתי הוא מתחיל טוען שהוא "מת עליי" ומצד שני לא מדבר ולא מתאמץ . פשוט מוזר
אני עדיין חושבת עליו, למרות שאנחנו לא בקשר עכשיו..
אני לא יכולה לשאול אותו כלום ואני מתוסכלת מהמצב הזה.
ניסיתי לעבור הלאה, לא מצליחה.. אין לי כוח לעוד קשר מאכזב שלא יצא ממנו כלום
אני פשוט מיואשת מבנים, לא מבינה אתכם. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות