מאז שהתרחקנו לא מפסיק לחשוב עליה ומה היה קורה אם הייתי אומר משהו, אני אובססיבי?

הי
אני וחברה טובה שלי הכרנו מאז חודש יולי בערך, ומהר מאוד אחרי שהכרתי אותה נהייתי מאוד מאוהב בה, ולא אמרתי או עשיתי כלום כי פחדתי להרוס משהו טוב וגם הייתי שבוי בדימוי עצמי נמוך ולא האמנתי שהיא יכולה להיות בקטע שלי גם. בינואר, בטעות לגמרי, היא אמרה לי שהיא בקטע שלי, ואני הייתי כזה "מה?!" והיא הייתה כזה "מה?!" ואמרתי לה שגם אני ושנינו היינו בשוק וניסינו להבין איך זה התפספס. עכשיו, מכשזה קרה היא אמרה לי שהיא לא יודעת אם היא בנויה לקשר זוגי, וכמובן לא לחצתי וזה ובמשך חודש היינו בקשר מאוד צמוד אבל לא קרה שום דבר מיוחד חוץ מזה שנפגשנו המון, ובתחילת פברואר היא אמרה לי שהיא הגיעה להבנה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד והיא לא מסוגלת להיות איתי בזוגיות, מסיבות של חרדות אישיות ועוד מלא צרות אחרות שיש לה, לא אכנס לזה אבל רק אגיד שאין בי שום כעס מכל סוג כלפיה ואני מבין אותה לגמרי. אחרי זה אמרתי לה שאצטרך קצת ספייס עכשיו, ודי ניתקנו קשר לתקופה ארוכה, ואחרי זה חזרנו לדבר בקטנה אבל ממש קצת ולא על דברים רציניים.
אבל מאז ש"נפרדו" אני לא מצליח להפסיק לחשוב על זה. אני מלא חרטה על המון זמן שהיא הייתה בקטע שלי והייתי עיוור מכדי לראות את זה ולא עשיתי כלום. איך לקחתי את היחסים שלנו שהיו פשוט יפיפהים והם היו הדבר הכי טוב בחיים שלי והשמדתי אותו במו ידיי. אם רק הייתי אומר משהו או עושה משהו הרבה לפני שהכל נהיה גרוע היינו יכולים להיות ביחד והייתי יכול להיות מאושר. אבל איבדתי את המומנטום, ולא רק שאיבדתי את האהבה הזאת גם איבדתי את החברה הטובה שלי, ובתקופה שאני מוצא את עצמי מאוד זקוק לה. אז אני כל הזמן חושב על מה היה אילו, ומה אם, וכואב ומתחרט על המון דברים וגם מתרפק על זכרונות מסויימים, ואני מפחד, האם זה כבר נהפך לאובססיה? שתבינו אני מוזיקאי ואני מביע את עצמי הרבה דרך כתיבה, ומאז הפרידה כתבתי על זה המון, כתבתי שירים, סיפורים, התחלתי לכתוב אפילו סרט שחלק מהדמויות בו מבוססות עליה. אני אובססיבי? אני מרגיש שהעיסוק הזה בה ובקשר שלי איתה לא בריא מה גם שכבר עוד מעט יעברו חודשיים מאז הפרידה והיא לא יוצאת לי מהראש. איך להפסיק להתעסק בזה כל הזמן? תחושת ההחמצה כל כך גדולה. רגעים מאושרים בחיים שלי שאני נזכר בהם הפכו לכואבים במיוחד אבל אני כל הזמן חוזר אליהם. לא יכול להפסיק לחשוב על מה היה קורה אילו, ועל מה שכן קרה ונעלם לנצח. איך איבדתי את זה? הייתה תקופה מאושרת בחיים שלי, שהייתה ביני לבינה אהבה כל כך טהורה ויפה, גם אם אז לא הבנתי את זה, ואני לא יכול שלא להתגעגע לתקופה ההיא ללא הפסק.