בשנה האחרונה אני בטיפול פסיכולוגי בגלל כל מיני דברים שאני עוברת בחיים.
יש לי "חברה" (אני רושמת כך כי בעיני היא כבר לא חברה) שאנחנו חברות כבר כמעט 10 שנים מתקופת הצבא אבל ב5 שנים האחרונות הקשר שלנו כבר לא טוב ואפילו אפשר לומר רעיל. הבנתי את זה במהלך הטיפול ובגלל כל מיני דברים שהיא עשתה בעיקר ניצול כי משחקת על עניין המסכנות בגלל כל מיני דברים בחיים שלה אבל בעיקר ילדים.
עם הזמן בטיפול (החברה זה לא העניין המכרזי בטיפול אבל זה גם נושא שאני מנסה לפתור) הבנתי שאני חייבת להפגש איתה ולהגיד לה הכל בפרצוף את כל המועקה שסכבתי כל השנים האלו גם אם זה לא יהיה יפה וגם אם זה יעלה בחברות שלנו. אחד התופעות אצלה שקובעים מפגש ובדקה ה90 היא מבטלת. פעם הסכמתי לעבור על זה בשתיקה כי הייתי תמימה והיום לא. היא רצתה שנפגש בצורה אחרת ופשוט אמרתי לה פעם ראשונה !לא!
העניין הוא שהביטחון שלי לא בשמיים בדברים מסוימים והתכוננתי כבר נפשית להגיד הכל ועכשיו זה בוטל ואני ממש מרגישה כאילו היום נהרס ואין לי עכשיו איך להעביר אותו כי ממש תכננתי להפגש איתה ואחכ אפילו להיות בבית כדי לנוח עם בן זוגי ולחשוב על החווייה וזה מתסכל כי אני מנסה לפתור דברים בחיים וזה פשוט לא מצליח
האם לדעתכם אני צריכה להמשיך לנסות לפגוש אותה כדי להגיד הכל או שפשוט לנתק קשר? ( הניתוק זה לא המטרה אבל זה אוםציה שצריך לקחת בחשבון)
פשוט אם לא אוציא את זה זה ישאר לי בלב והגוף שלי כבר חולה ממנה כל פעם עצבני ןעם מועקה קשה מאוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות