שלום לכולם. מעולם לא נתקלתי באתר הזה לפני אבל אני מרגיש צורך לפרוק קצת באופן אנונימי אז אולי זה המקום. אני בן 19 מאזור המרכז ואני מרגיש מאוד בודד רוב הזמן. אני יודע שזו תחושה שמלווה כמעט את רוב האנשים בתקופות שונות אבל כנראה שאני לא מצליח לעבד לטובה את התחושות הללו. יש סביבי חברים שאני נפגש איתם מדי פעם, אני מוקף אנשים במסגרת הצבאית וחי עם המשפחה שלי, אבל אני מרגיש באופן תמידי חנוק, שגם האנשים שאני מרגיש הכי קרוב אליהם רואים את הקשרים שלנו בצורה אחרת ממני ובדרגת קרבה אחרת. שמאוד קל "לזרוק עליי" כשטוב להם אבל לרצות בחברתי כשקצת יותר קשה כי אני מייעץ טוב ופנוי להיפגש. אני מרגיש שמאז שסיימתי תיכון (שנתיים) התפתחה לי חרדה חברתית. קושי רגשי להתפנות לקשרים אינטימיים ובאופן כללי לא מצליח לייצר אינטראקציות בריאות עם אנשים חדשים. אני מעביר המון ימים לבד במיטה או בחדר, מתבוסס במחשבות של עצמי וזה בכלל לא בריא. אני למדתי להסתדר עם הלבד. להוציא את עצמי לטייל ולראות אנשים, לשמוע מוזיקה,להתאמן, להעסיק את עצמי ואפילו למחוק רשתות חברתיות בתקופות קשות. אבל הבדידות לא מרפה ממני ואפילו חונקת. אני בנאדם יצירתי, מצחיק, בעל הרבה נושאי שיחה, ואפילו לא נראה כזה רע. יש לכם עצות איך לעבור את הגלים האלה בצורה טובה מעבר למה שאני עושה? קשה לי מאוד בשלב הזה. אני מרגיש שאני מגיע לקצה גבול היכולת שלי להכיל את עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות