שלום.
הכרתי לפני חצי שנה בחור מקסים. מבחינת אישיות - יש לו את הכל ויש לנו חיבור מדהים, הוא מצחיק אותי, איכפת לו ממני (שולח לי כל בוקר וערב לילה ובוקר טוב), הוא חכם, הוא מתוק, הוא חתיך, יש לו משפחה מקסימה. אבל.... הוא מדוכא. הוא ממעט לצאת מהבית וחי מהחסכונות שלו, כבר מעל שנתיים, יש לו בעיה רפואית קלה שבגינה הוא כיביכול מדוכא אבל היא לגמרי לא מטרידה אותי וגם אם תתפתח ותהפוך חמורה יותר- אני אקבל אותה.
הדיכאון הזה גם גורם לו להיות פחות מחובר אלי- אנחנו בקושי יוצאים, הוא טוען שהוא לא מכיר מקומות וישראל היא לא מדינה שכיף לבלות בה (אני מסכימה איתו, ולא רק בגלל המצב הביטחוני כרגע, כלומר, אם היינו בלונדון הוא היה יוצא איתי בשמחה), הוא מזניח את הבית שלו, וכנראה שגם קצת אותי, אני רגילה שגברים מחזרים אחריי, רוצים לצאת איתי, מגיעים עם רעיונות לבילויים נחמדים (לא שאני רוצה רק לבלות כל הזמן, ממש לא), משתוקקים לגעת בי וכו'... והוא לא, ואני מרגישה שזה בגלל הדיכאון, אני רואה בו הרבה יותר ממה שהוא רואה בעצמו ואני כל הזמן מבקשת ממנו שייטפל בעצמו - לא איכפת לי איך - פסיכולוג, פסיכיאטר, ניו-אייג', ספורט.... והוא לא מסכים.
האם יש לי כאן עתיד או שעדיף, למרות האהבה הכלכך גדולה שאני מרגישה אליו (אולי לעיתים כמו של אם לבנה) ללכת. משם.
תודה לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025