אף פעם לא היו לי כזה הרבה חברים.. אף פעם לא היה לי על מה לדבר עם אנשים, ותמיד זה היה אישיו, ופחד אלוהים להיות לבד עם בנאדם ושלא יהיה לנו על מה לדבר. אז הרבה פעמים נמנעתי מסיטואציות חברתיות שכאלה.
החברים שכן יש לי אלו חברים שהם דיי רגישים ואמפתיים. העניין הוא שאנחנו מדברים על החוויות שצברנו בעבר, וסתם עדכונים כאלה מהחיים וסיפורים על מה-קורה-בחיי מבחינה רגשית ואינטימית כזאת.
מעבר לזה אין לי מושג על מה לדבר ואיך למצוא נושא שיחה.
אני רגישה ממש ובעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה ככה שבדרך כלל אני מתחברת לאנשים דרך ההבנה האמפטית אותם או הם אותי..
ולפעמים זה גם נתקע שם כי נגיד ודיברנו על הרבה דברים בהקשר הרגשי אבל אני לא יודעת על מה לדבר עוד..
בקיצור, אין לי פשוט מושג על מה לדבר, אני מרגישה בוגרת מידי ומשעממת למרות שאני גם שתוטניקית בתוכי, ועם החברים מהבית זה יוצא והם מכירים את זה בי... אבל נגיד עם אנשים חדשים שאני מכירה אני מרגישה פשוט משעממת וכל השמחת חיים נעלמת כי אין לי על מה לדבר איתם ואין לי מה להגיד להם.
אז אני מסתובבת לבד בלימודים ונמצאת לבד.. וזה מתסכל רצח.
איך מפתחים נושאי שיחה? על מה? להתחיל לדבר על פוליטיקה ואקטואליה? וואלה לא רואה טלויזיה וזה לא מעניין אותי בכלל.
לפעמים אני ממש מתייסרת על היותי בחורה רגישה. שונאת את זה כל כך..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות