אז ככה, התגייסתי לפני 5 חודשים באי רצון מטורף. היו לי בעיות עוד מלפני הצבא וידעתי עוד ביום הגיוס עצמו שאני עושה פה טעות מאוד גדולה וכמובן, צדקתי.
הטירונות שברה אותי מנטלית יותר ממה שכבר הייתי שבורה מלכתחילה, פיתחתי התקפי חרדה מזעזעים שלא היו לי לפני הגיוס, איבדתי את התיאבון ועם התאיבון גם 10 קילו, היכולת להירדם בלילות פשוט לא קיימת אצלי יותר והטעם לחיים עצמם הולך ונעלם.
כבר מהטירונות בקשתי קבן אבל לא רצו לתת לי אז חכיתי לרגע שאתחיל סדיר אבל גם שם מרחו אותי אבל לבסוף קבלתי תור יחסית מהיר כי עשיתי שם בלאגן, בפגישה עם הקבן שכל כך רציתי קבלתי את הרגע השחור בחיי לצערי..
פרקתי לבנאדם את כל הקושי וספרתי לו דברים שאפילו להורים שלי אני לא מספרת וכל מה שהיה לו להגיד זה - לצחוק לי בפנים ולומר "את סתם מגזימה, לכולם קשה בצבא ואת אין לך שום בעיה נפשית". רציתי באמת לקום והעיף לו אחת באיזה קטע הוא בכלל מוסמך להגיד דברים כאלה? כשהמכתי לומר לו שאני לא מסוגלת להמשיך הוא פשוט העיף אותי מהמשרד שלו.
כעיקרון באותו היום פניתי למיון פסיכאטרי ולבסוף נפגשתי עם פסיכאטרית אזרחית שראתה שבאמת יש לי בעיה וראתה שאני בקושי רציני ואף נתנה המלצה ואמרה לראות פיכאטר צבאי בדחיפות, שלחתי למפקדת שלי את אותה המלצה והיא קבעה לי תור לפסיכאטר צבאי בעוד שבוע, עד אז אני בהשגחת הורים בבית.
עכשיו, מה זה אומר? לרוב כל מי שמקבל פסיכאטר צבאי קודם קיבל המלצת קבן, אצלי אין המלצת קבן כי לא קבלתי שום דבר מהקבן שהייתי אצלו, מי שהיה אצל פסיכאטר צבי שיודע מה הוא שואל בדרך כלל? ומה לומר לו אם בכלל לומר לו משהו או שהוא יקרא את ההמלצה ויבין לבד..?
איך להתנהג..?
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות