היי אני ואמא שלי לא מסתדרות מאז ומתמיד , תמיד יש ריבים באלגן אבל הגעתי לגיל 18 ואני מרגישה שרק מדרדר אני מוצאת את עצמי משתגעת שיש ריבים ומרגישה שזה משפיע והשפיע עליי כל השנים האלה
בכל אופן יש לה חבר כבר 3 שנים שגר איתנו בבית שאני מנסה תמיד לפייס בניהם שהם רבים ותמיד שם בשביל כל אחד ושאני רבה עם אמא שלי אז הוא מחליט שהוא לא מדבר איתי אני כבר רגילה לזה אבל אמא שלי הבטיחה שתעשה לי משהו לכבוד יום הולדת 18 ויום לפני שהיו צריכים לעשות לי את המתנה חבר שלה מתקשר ומודיע לי שלא מגיע לי ושזה פתאום יקר ושאני ילדה שלא מגיע לה , ההיתי המומה וניתקתי לו בפנים יום וחצי בכיתי בחדר ברמה שהעניים שלי התנפחו למשך כמה ימים אני מאוכזבת אמא שלי שהיא לא שם בשבילי אני סובלת מבעיות רגשיות ואמא שלי מודעת לזה הרגשתי באותו יום כמו מתה הסתכלתי על עצמי ורחמתי על עצמי אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי בזמן שכולם ויתרו עלי
שכחתי לציין שיש לי אח קטן אז אין לי עם מי לדבר בבית חברות אין לי יותר מידי מבחירה
ואמא שלי משפיעה עלי הרבה אני כבר בלי רגשות לא מצליחה להתאהב כי כל פעם היא הורסת לי
אומרים שאמא עושה לטובת הילד שלה
אבל אני לא חושבת שאמא צריכה לראות את הבת שלה כמו רוח רפאים שרק מחפשת שהיה לה כבר טוב.
ולפעמים אני גם מדברת לא יפה לאמא שלי ויש לי את הזעם שלי אבל זה מהתסכול שהיא תמיד מוותרת עלי בשביל אחרים
אני מתגייסת גם עוד חצי שנה
גם עם אני ילך ויתרחק אין לי חוץ מהם אף אחד לי ולאבא שלי אין קשר בכלל ולא יהיה
כואב לי העבודה שסבבה לה שאני סובלת ושהיא אפילו לא פותחת את הדלת ושואלת עם אני בסדר ככה אמא אמורה להתנהג ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות