אני אתחיל בלומר שזה יכול להישמע שאני יוצאת עם מישהו עשיר. האמת היא שלא. אנחנו באותו מעמד
וב4 שנים האחרונות הרווחתי יותר ממנו.
אנחנו חצי חצי בהוצאות ואני עוד למדתי בשנה האחרונה קורס. ועכשיו אני עם מנטורית עסקית.
היו לנו קיצוצים בעבודה ופיטרו מלא ותיקים אז גם אותי פיטרו. משום שזה היה תהליך של שנה כל הפיטורים, אז חשבתי שתכננתי נכון שאני אפתח עסק וכבר אוכל להכניס מספיק כסף בשביל לחיות לבד. אבל קרה מה שקרה והנה אני- מובטלת, בתהליך מנטורינג עסקי, לא יכולה לשכור לבד כי אין לי הכנסה יציבה.
ואני בזוגיות עם גבר בן 33 שאוהב אותי במילים אבל מעשים כבר מזמן אני לא רואה.
ברמה שתכף יש לי יום הולדת ואני יודעת שלא נעשה כלום.
אני כל הזמן רוצה לשפר ולפלפל את מערכת היחסים והוא כאילו רוצה אבל לא עושה כלום. מחרטט אותי נו..
גם כשהוא מתנצל ומבטיח הבטחות אני כבר עונה לו שסבבה, בהזדמנות אחרת. ואני אפילו לא כועסת אני רק רוצה שזה ייגמר, מרגישה שאני חיה באיזה ניסוי חברתי שמאכזבים אותי שוב ושוב ורוצים לראות מתי אני אאבד את זה לגמרי. למזלי אני מסתכלת על החיים בצורה מאוד מבוקרת. אני נותנת לדברים לקרות כרגע כי אני חסרת אונים.
אבל... שוב תראו במה אני מתעסקת בחג? הוא הבטיח דברים לסופש ולחג והם לא קורים. אין לי כוח להילחם. הז גם כבר ממש לא לרמה שלי אני רוצה יחסים בריאים.
זה מרגיש לי כאילו מה שמחזיק את הזוגיות שלנו זה נטו ההישארות שלנו באותו בית והאהבה החברית שיש בינינו.
בקיצור באסה לי.
מקווה שנתתי מספיק פרטים...
אז מה אני עושה? איך אני עושה? מה הייתם עושים במקומי? איך אני יוצאת מזה בלי לשלם מחיר גבוה מידי?
ואם יש לכם פתרון לתקן את מערכת היחסים אני גם בעד. פשוט באמת אפסו כוחותיי אני אקח כל עצה
תודה מועדים לשמחה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות