אני בבעיה רצינית. התחלתי ללמוד שפה אירופאית שהיא לא אנגלית ואני יודע אותה כבר טוב מאוד. תכננתי לעבור לשם וללמוד שם, ואז התחילה הקורונה ולא היה אפשר לצאת מגבולות המדינה ולהכנס למדינה אחרת. ובגלל שלא ידעתי כמה זמן מצב זה יימשך, החלטתי להתחיל ללמוד פה ו'לנצל' את הזמן. בחרתי במשפטים בגלל שהיה לי חלום כזה פעם וזה מה שיכלתי מבחינת הציונים באותה התקופה. הייתי מודע לבעיות שזה יצור אבל בכל זאת בחרתי בזה.
עם הזמן הרגשתי שזה לא מתאים לי אבל המשכתי. בסוף השנה הראשונה כבר היה אפשר ללכת ולעבור לאירופה. אבל אני לא הייתי מסוגל לזרוק לפח את השנה שהשקעתי בלימודים, ולכן נשארתי. סיימתי עכשיו שנה שנייה, ואני נמצא באותה דילמה. סביר להניח שאשאר בלימודים כאן אבל זה גורם לי סבל. יש לי עוד כשנה וחצי עד סוף הלימודים. זה זמן שעובר ולא יחזור. אני אהיה יותר מבוגר והחלום ללמוד באירופה מתרחק. יהיה גם קשה, כי כבוגר משפטים מישראל לא אוכל לעבוד באירופה, אלא רק במדינה כמו ארצות הברית ואני לא מעונין בזה וזה אפילו דוחה אותי המחשבה לעבור לארה"ב החומרית. ואם אני אעבור לאירופה בסיום הלימודים - אתקל בבעיה. אתקל בבעיה משום שלא אוכל להיות שם עורך דין. ואם ארצה לעבוד בעבודה מכובדת איאלץ ללמוד שוב. סביר להניח שזה לא יהיה משפטים כי כבר טעמתי מזה, ואבחר משהו אחר. אבל זה עושה לי כאב ראש וממש מצב נפשי לא טוב כל המעברים האלה וכל השינויים האלה. יוצא שעשיתי תואר לחינם! ויוצא שאני אהיה יותר מבוגר ואצטרך ללמוד עם כאלה שצעירים ממני בהרבה, ואני כבר אהיה בגיל שצריך להכניס כסף ולבנות את החיים ושוב אחיה כמו סטודנט שבקושי יכול לעבוד? אני לא יודע מה לעשות. האופציה של לזרוק את הלימודים וללכת עכשיו נראית לי גם קשה לעיכול בגלל שכבר יש לי משהו ביד וחבל לזרוק. אני לא יודע מה לעשות, הייתי אפילו אומר שאני די במצוקה בגלל זה. אשמח לעזרה ולרעיונות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות