היי
במשך השנה האחרונה נדלקתי על מישהו איתי בשכבה. בהתחלה זה היה קראש קטן אבל אז באמת התחלנו יותר להתקרב וזה רק התגבר.
הוא בן אדם עם אופי לא פשוט ואפילו קשה לי לדמיין אותנו במערכת זוגית בגלל המון חילוקי דעות שעלולים להיות אבל לא יודעת, הוא מושך אותי ומסקרן אותי. אף פעם לא ידעתי מה הוא חושב עליי אבל בזמן האחרון אני מרגישה ממנו יחס שונה, פתאום המון פלרטוטים, הודעות מרגשות, מחמיא לי מלא, התעניינות בי, מגע, דברים שאני אומרת לעצמי-
די נו, אני לא סתם פשוט מפרשת את זה לא נכון?בטוח יש גם משהו מהצד שלו.
אבל אף פעם הנושא לא דובר בינינו וכביכול אין בינינו שום קטע, יש חוסר וודאות מוחלטת משני הצדדים.
למשוואה הזאת מצטרפת חברה מאוד טובה שלי שהיא החברה הכי טובה שלו. מאז ומתמיד הם היו צמד כמו אחים אבל תמיד תמיד הרגשתי שיש מצבים שיש ביניהם מתח מיני. וכל פעם שהייתי מעורערת מהמצב בינינו זה היה מהסיבה שחשבתי שהוא רוצה אותה. בחיים לא ראיתי אותו מכבד מישהי כמו שהוא מכבד אותה.
חשוב לציין שהחברה הזאת לא ידעה את זה שאני בקטע שלו.
כשהעליתי את השם שלו בשיחות שלנו ושאלתי אותה אם היא בקטע היא אמרה שממש ממש לא וזה נטו קשר של אחים. והיא הבהירה לי את זה בצורה ממש חד משמעית ולגמרי האמנתי לה (היא הייתה הכי אמיתית שראיתי)
אתמול הייתה מסיבה של חבר טוב שלנו ואני השתכרתי ממש, הוא השתכר ממש והחברה שלי (שהיא הכי טובה שלו) השתכרה ממש.
זה היה אחרי המון זמן שלא ראיתי אותו והרגשתי שבמסיבה הזאת הולך לקרות משהו ביני לבינו.
התחיל באמת ממש טוב, רקדנו ביחד המון, נישקתי אותו בלחי ובפרצוף המון (הוא ביקש ממני וזרמתי) הרים אותי ובאמת הרגשתי שזו התחלה טובה למשהו. אבל במהלך המסיבה פתאום ראיתי אותו מתחיל לרקוד עם החברה הכי טובה שלו ולאט לאט הם נהיו ממש צמודים.
באותו רגע פשוט ידעתי שהולך לקרות משהו ביניהם.
אחרי עשר דקות של ריקוד מאוד צמוד ביניהם הוא קרא לה הצידה והם התמזמזו מול העיניים שלי.
לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי כל כך פתאטית. אחר כך הם עברו למאחורי רכב והעניינים שם.. אתם יודעים, התקדמו.
ואני כמו מטומטמת יושבת בצד, צופה בהם ובוכה את חיי (מזכירה שהייתי שיכורה מאוד). לא מפסיקה לבכות באמת.
נוצרה סיטואציה שכולם באו אליי וזה נהיה העניין הכי משמעותי במסיבה.
אחרי 40 דקות הם חזרו והרגשתי פשוט רע.
יש לציין שאני מממש לא כועסת על חברה שלי, היא לא ידעה בכלל שאני בקטע שלו וזה לגיטימי וטבעי לגמרי, דיברנו על הנושא אחר כך ובינינו המצב הובהר והסתדר.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות איתו, אני רוצה לשכוח ממנו לגמרי, אבל אני לא מצליחה, אני מריצה לי את כל הדברים שהיו לי איתו, כל מה שעברנו ביחד, כל הפלרטוטים, כל המגע, ואני אומרת לעצמי, אין מצב שדמיינתי את כל זה והוא אפילו לא חשב עליי בפן הרומנטי לקצת.
לפעמים באלי פשוט לומר לו מה אני מרגישה אבל אני נורא מפחדת מדחייה.
מה הייתם עושים? אשמח ממש לעזרה, אני מיואשת ולא מפסיקה לחשוב על זה. תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות