מה עדיף לי, להיות ג׳ובניק ביומיות או להתגייס לקרבי לסבול את זה ולצאת חזק יותר?

כשעשיתי צו ראשון לפני שנה הנתונים שנקבעו לי הם פרןפיל 72, דפר 70, קבא 53, ובכל תקןפת המלשביות לצערי לא קיבלתי מיונים מה שאומר שאני מיועד לתפקידי קביעה..
כל הזמן הזה הייתי בטוח שאקבל שיבוץ לקרבי (בגלל הפרופיל) ולא ידעתי יותר מדי מה לעשות חוץ מלהוריד פרופיל (שלצערי לא הצלחתי) אז חשבתי שזה מה יש ושאין כלום מה לעשות עם זה.. עכשיו, לפני חודש בערך קיבלתי שיבוץ לתפקיד לוחם מעברים ב- 15.8, וכשקראתי על התפקיד הזה גיליתי כמה שהוא חרא וכמה שכדאי לברוח ממנו, וזה בדיוק מה שאני מתכנן לעשות- הבנתי שיש אפשרות לסרב ולראות קצין מיון ביום הגיוס.
הבנתי שהתפקידים הראשונים שהוא יציע לי יהיו תפקידים שאין להם ביקוש לפרופיל שלי כמו שריון, תותחנים וכו' ואם אמשיך לסרב ישלחו אותי למעצר ואז לכלא עד שאקבל תפקיד לא קרבי שאהיה מרוצה ממנו.
ופה מגיעה ההתלבטות שלי:
האם פשוט להסכים להצעה של הקצין מיון אם הוא יציע לי שריון/תותחנים/כל תפקיד קרבי אחר סביר לפרופיל שלי (הבנתי שמה שלא קרבי כמו הטכני הרבה יותר גרוע אז לא כדאי להסכים לזה) ולחסוך לעצמי את כל הקטע של המעצר והכלא או שכן לסבול את זה במשך כמה זמן עד שאקבל תפקיד יחסית טוב לא קרבי (נניח מנהל רשת)..
אני אומר את האמת, מלכתחילה עוד לפני הצו הראשון אני הכי לא כיוונתי לקרבי, לא היה לי כיוון מדויק מה אני רוצה לעשות בצבא אבל רק ידעתי שאני הכי לא רוצה קרבי כי שמעתי הרבה על כמה שקשה מאוד שם.. בגלל שהייתי חרשן בלימודים (הרחבתי 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, אנגלית והוצאתי 90+ ברוב הבגרויות)), ידעתי שכנראה אכוון לתפקיד שדורש ראש ללימודים.. אבל רק מאוחר יותר גיליתי שבעצם בגלל שאני פרופיל 72 זה חוסם לי תפקידים עורפיים נחשבים עם מיון כי כביכול יש לי פרופיל קרבי אז הצבא צריך אותי בקרבי ולא היה לי איך להוריד פרופיל חוץ מלקבוע תור לרופא גב (יש לי בעיית עקמת) בתל אביב בתאריך שהיה הרבה אחרי הצו ראשוו שלי שבקושי עזר (רק נתן הפנייה לפיזיותרפיה והצבא לא הסכים להוריד לי על זה פרופיל) כך שיצא שנתעקתי עם הפרופיל הזה והאפשרויות שלי הן או תפקיד קרבי סביר לפרופיל שלי או תפקידים עורפיים זוועות עולם
בהתחלה אמרתי בטוח אני כבר אשב במעצר בקום ובכלא עד שיביאו לי תפקיד לא קרבי סבבה יחסית.. אבל אז חשבתי על זה קצת, ואמרתי- וואלה, אם כבר הצבא כל כך רוצה אותי בקרבי, אולי יש בזה איזו טיפת היגיון? אולי צהל רואה שטמון בי היכולת של לוחם? בנוסף, שמעתי לא מעט על כמה שלהיות בקרבי יכול לחשל אותך, עוזר לך לבנות את עצמך נפשית, מפתח לך את הביטחון, עוזר לך להפוך לגרסה הכי טובה של עצמך, מלמד אותך איך להתמודד עם אתגרים בחיים ונותן לך כלים שלא תרכוש בשום מקום אחר(כל זה עפ"י דברים ששמעתי בלבד) ואני מרגיש שאני כן די צריך את זה.. כל השנתיים של הבגרויות(יא-יב) כמעט שלא יצאתי מהבית, למדתי פשוט בלי סוף לבגרויות, בקושי יצאתי לפגוש חברים, בקושי היו לי תחביבים והייתי אדם סגור,מופנם וביישן שלא כ"כ מוכן להתפתח לאחרים או לצאת קצת החוצה, אהבתי פשוט לשבת בחדר, ללמוד בלי לראות אור יום כי היה חשוב לי ללמוד כמו שצריך למבחנים ולסיים עם תעודת בגרות כמה שיותר טובה.. עכשיו כשאני מסתכל על זה במבט לאחורה אני מבין, וואלה, כמה שהלימודים השפיעו עליי לרעה..מרוב שלמדתי הרבה אני לא בכושר ואין לי לא חברים ולא תחביבים, אני רוב הזמן או בטלפון או משחק במחשב ואין לי אף אדם שיהווה לי חברה, שאוכל לדבר איתו על כל מה שיושב לי על הראש (אחת הסיבות שנרשמתי לאתר הזה), אני רוב הזמן בדד ואין לי מוטיבציה לעשות הרבה דברים מרוב שהתרגלתי רק ללמוד רוב הזמן.. בנוסף, אני אדם חלמני שלא מרוכז רוב הזמן, מעופף ולא מביע יותר מדי עניין במה שקורה סביבו... אני ממש מרגיש שהשירות הקרבי עשוי להעמיד אותי במקום, ללמוד אותי קצת על עצמי, להקנות לי ערכים, להגיד לי.. וואלה, אתה מסוגל ליותר ממה שאתה חושב וכמובן לגרום לי להשתפר במישור החברתי (בתקווה שאצליח להתחבר עם האנשים שבתפקיד). אבל, ויש אבל..שמעתי המון על כמה ששירות קרבי הוא קשה, שוחק, רציני ולא מתאים לכל אחד.. יש המון משמעת קשה והמון בירוקרטיה, לא כל אחד מתאים לקרבי ומי שבאמת מתאים צריך לבוא מוכן לזה כי אלה הולכות להיות שנתיים ושמונה לא פשוטות בשבילו.
תמיד יש לי את האופציה פשוט לבקש לראות קבן, להקצין בעיות נפשיות (שהאמת שאין לי ואני גם גרוע בלזייף דברים) ולהתעקש להגיע לגוב יומיות קלב.. אבל אני מפחד שאם אעשה את זה, אני אצא מהצבא בדיוק אותו אדם שנכנסתי אם לא גרוע יותר, וזו מן הסתם לא המטרה שלי כשאני בא להתגייס לצבא (כן, רק למלא את החובה שלי לשרת בצבא לא מספיק בשבילי, אני רוצה שתהיה לי מטרה אמיתית שהיא לפתח את עצמי), אני חושב שרק מקרבי אוכל לצאת בן אדם שונה מאיך שאני היום.. אבל גם יש לי בעיית עקמת בגב (שעליה הורידו לי פרופיל), ואני מפחד ששירות בקרבי, במיוחד אם סוחבים שם משקלים כבדים, עלול להזיק לגב שלי עוד יותר כי העקמת היא חמורה והיא רק הולכת ומחמירה גם בלי קשר.. אז לא נראה לי שווה את זה אם זה יהרוס לי את הגב עוד יותר
בקיצור, מה שווה יותר, לחתור לגוב יומיות קלב או להתגייס לשריון/תותחנים, לסבול את זה כמו גבר ולצאת אדם עם אופי יותר חזק?
סליחה על החפירה הארוכה ליטרלי לקח לי חצי שעה לכתוב את זה חחח