שנה הבאה אני הולכת לתיכון ואני מאוד ביישנית לדבר עם ילדים אחרים שאני לא מכירה.
כל פעם שאני נקלעת למצב שיחה עם מישהו (שזה קורה מעט מאוד) אני לא יודעת על מה לדבר כי אני לא כל כך מתעניינת בדברים שהילדים כיום מתעניינים (להצטלם כל הזמן, להתאפר מול המראה, לרכל ועוד כל מיני.)
גם כשאני מנסה להשתלב בשיחה ולנסות לדבר על אותו נושא שהילדים האחרים מדברים עליו, אני לא מבינה על מה הם מדברים. פעם אחת הם דיברו על תכנית טלוויזיה שאני לא מכירה אז ניסיתי לראות קצת ממנה ואז כשבאתי אליהם לדבר על התכנית, הם כבר לא דיברו עליה אלא על משהו אחר.
הם גם מדברים הרבה על ילדים שפוגשים או מבתי ספר אחרים ואני לא יודעת מי אלה כי אני לא אוהבת לצאת הרבה מהבית.
ההורים והאחים שלי כל הזמן אומרים לי לצאת מהביישנות ואני לא מצליחה...
איבדתי כל כך הרבה מהביישנות ופעם הייתי הרבה יותר ביישנית ממה שאני היום, ופעם לא הייתי עושה דברים של פעם בחיים רק בגלל הביישנות ואני מתחרטת על זה עד היום, כי היום הייתי עושה את הדברים האלה...
לפעמים אני מתביישת ללכת ברחוב כי אני לא אוהבת שאנשים מסתכלים עליי ואולי חושבים עליי דברים.
אם לא אצא מהביישנות הזאת עד סוף החופש הגדול, לא יהיה לי טוב בתיכון...
אם עצות למישהו איך לצאת מהביישנות הזאת, אני אשמח לשמוע
אני מקווה לצאת מהביישנות הזאת בקרוב מאוד...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות